המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"כי שב ה' את גאון יעקב", שגם עשרת השבטים שהיו בגלות תחת ידו נתן להם רשות לשוב לארצם, ויהיה גאונם דומה "כגאון ישראל" שהוא שבט יהודה שלא היו תחת ידו, כי עד עתה "בקקום בוקקים" היו דומים כגפן שהריקו את פירותיו, וגם "זמורותיהם שחתו" ששחתו זמורות הגפן עצמו, ר"ל שמלבד ששללו את ממונם הגלום מארצם עד שלא יוכלו עוד לשאת ענף ולעשות פרי, (וגם אם נאמר שהיה מעשה זו בימי קדם, צ"ל שמלך אשור כבר התחיל להשליח חילו בעשרת השבטים מזמן קדם הגם שלא נזכר בכתוב :
ביאור המילות
"יעקב ישראל". התבאר בכ"מ שכשבאו נרדפים יציין בשם יעקב את עשרת השבטים ובשם ישראל את שבט יהודה שהם נכבדים מהם, כי שם ישראל נכבד משם יעקב:
"בקקום", בא תמיד על הרקת פרי הגפן, גפן בוקק (הושע י'):
