מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< |
ספר משלי • פרק כ"ט • פסוק ז' |
>>
מהדורת הכתיב :
ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת.
המהדורה המנוקדת :
יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים רָשָׁע לֹא יָבִין דָּעַת.
המהדורה המוטעמת :
יֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק דִּ֣ין דַּלִּ֑ים רָ֝שָׁ֗ע לֹא־יָבִ֥ין דָּֽעַת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה . לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא .
מהדורות נוספות
המהדורה הדקדוקית :
יֹדֵ֣עַ יֹדֵ֣עַ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3045
מורפ': HVqrmsa צַ֭דִּיק צַ֭דִּיק - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6662
מורפ': HAamsa דִּ֣ין דִּ֣ין - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1779
מורפ': HNcmsc דַּלִּ֑ים דַּלִּ֑ים - תואר, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 1800
מורפ': HAampa רָ֝שָׁ֗ע רָ֝שָׁ֗ע - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7563
מורפ': HAamsa לֹא לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn ־יָבִ֥ין יָבִ֥ין - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 995
מורפ': HVqi3ms דָּֽעַת דָּֽעַת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1847
מורפ': HNcfsa ׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור ) :
יֹדֵ֣עַ מונח (משרת, דרגא 5) צַ֭דִּיק דחי (משנה, דרגא 3)
דִּ֣ין מונח (משרת, דרגא 5) דַּלִּ֑ים אתנחתא (מלך, דרגא 2)
רָ֝שָׁ֗ע גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)
לֹא־יָבִ֥ין מרכא (משרת, דרגא 5) דָּֽעַת סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פיסוק ופירוש מודרני : יֹדֵעַ בוחן מקרוב באופן אישי להרחבה צַדִּיק שופט שהצדק חשוב לו להרחבה דִּין
דַּלִּים חלשים, שאין להם כסף לעורך-דין טוב שיציג את טענותיהם כראוי להרחבה , רָשָׁע
לֹא יָבִין דָּעַת אינו טורח להתבונן מקרוב אלא מסתפק בעובדות השטחיות .
פרשנות מסורתית:
כתיב:
ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת.
מנוקד:
יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים רָשָׁע לֹא יָבִין דָּעַת.
עם טעמים:
יֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק דִּ֣ין דַּלִּ֑ים רָ֝שָׁ֗ע לֹא־יָבִ֥ין דָּֽעַת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה .
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
דין דלים " - ייסורי דלים ומה הם צריכים ונותן להם לב
רלב"ג
• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
יודע צדיק ". הנה הצדיק יודע הדין והחוק אשר לדלים וישתדל לתת להם חקם הן מכחות נפשו המשרתים את השכל כאמרו גומל נפשו איש חסד הן מהענינים אשר יחסר להם לחם ושמלה והרשע לא יתן לו לשכלו חוקו מהדעות וזה בהפך הענין בצדיק כי הצדיק ישגיח בזולתו לתת להם חוקם ובחלקים הפחותים והרשע לא יתן חוקו גם לחלק היותר נכבד ממנו:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"דין " - משפט יסורים.
מצודת דוד
"דין דלים " - ייסורי הדלים ודוחק עניים.
"
לא יבין " -
לא יתן לב
להבין ולדעת מחסורם.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
יודע צדיק דין דלים, הצדיק " הוא מי שעושה מעשה הצדק, הוא
"
יודע דין דלים " יש הבדל בין דין ובין משפט, שהמשפט הוא דבר שמשפטו מבואר, והדין הוא הטענות בדבר שאין משפטו מבואר, ובכ"ז יודע הצדיק דינו בידיעה ברורה, שעל ידי שעוסק בפעולת הצדק יכיר עם מי הצדק, והרשע לא לבד שלא ידע הדין, כי
"
גם לא יבין דעת " גם דבר המבורר שזה נקרא דעת, שהוא המשפט המבואר לא יבין אותו, באשר הוא ברשעו דרכו הפוך מן הצדק והמשפט, ולכן לא יבין משפט הידוע ג"כ:
ביאור המילות
"
דין ". הבדלו מן משפט
(ישעיה י' ב', ובכ"מ ):
פרשנות מודרנית:
ביאור מפורט על הפסוק
פסוק זה באתרים אחרים:
הכתר
•
על התורה
•
ספריא
•
תא שמע
•
אתנ"כתא
•
סנונית
•
שיתופתא
•
תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי כט ז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.