קטגוריה:משלי ה י

1. כוח העבודה של הנואף יהיה משועבד לזרים. לפי זה, הכתוב מתאר עונש חברתי על ניאוף - מכירה לעבדות. עונש זה אינו מתאים לתורה, וייתכן שהיה נהוג בעמים אחרים (דעת מקרא). כך עשו הפלשתים לשמשון, (שופטים טז כא): "וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית האסירים[הָאֲסוּרִים]".

2. "כוח הגוף, הוא השכבת-זרע, ישבעו זרים, היינו אשה זרה" (מלבי"ם); לפי זה, הכתוב מתאר תוצאה טבעית של הניאוף - בזבוז ואבדן כוח הפריון.

3. "הזרים ממך, שאינם ראויים לירשך, הם ישבעו כוחך, והוא העושר, הבא בכוח והתאמצות" (מצודות, ודומה לזה רש"י); הכוונה לעונש על-טבעי, הדומה לעונשים הנזכרים בנבואות הפורענות, כגון ב(דברים כח לג): "פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכָל יְגִיעֲךָ יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ", וכן ירמיהו ג24, (הושע ז ט): "אָכְלוּ זָרִים כֹּחוֹ וְהוּא לֹא יָדָע".

עצב הוא עיצוב ויצירה, או מאמץ קשה, או צער. ועצביך בבית נכרי = כשאתה נכנע לפיתוי, כל הדברים היפים שעיצבת ויצרת במאמצים רבים, כל אנרגיות היצירה שלך, נשלטים על-ידי נכרים.

וכשאין עיצוב - יש עצב; כשאדם לא משקיע ביצירה הייחודית לו, הוא נופל לדיכאון (רמ"ד ואלי).

לעומת כל אלה, נאמר על אדם ירא ה' הנאמן למשפחתו, (תהלים קכח א): "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו, ""יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ,""אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ...".