כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי [שכניך] כלים רקים אל תמעיטי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּאמֶר לְכִי שַׁאֲלִי לָךְ כֵּלִים מִן הַחוּץ מֵאֵת כׇּל שְׁכֵנָיִךְ שכנכי כֵּלִים רֵקִים אַל תַּמְעִיטִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֗אמֶר לְכִ֨י שַׁאֲלִי־לָ֤ךְ כֵּלִים֙ מִן־הַח֔וּץ מֵאֵ֖ת כׇּל־שְׁכֵנָ֑יִךְ שכנכי כֵּלִ֥ים רֵקִ֖ים אַל־תַּמְעִֽיטִי׃
"לכי ושאלי לך". הנה הנס היה רק בהאסוך, שנעשה כמעין ומקור יזל שמן מדליו בשפע שובע רצון, ובכ"ז היה צריך שגם הכלים שתצוק השמן בהם יהיו מוכנים לקבל הברכה, ולכן הוסיף "מאת כל שכיניכי", שבזה הכין כלי כל השכנים אל קבלת הברכה. והנה אלישע רצה שיגמר הנס בפעם הראשון, שתרבה בכלים כ"כ עד שיהיה די לשילום החוב ולפרנסתם בעתיד, ולז"א "כלים רקים אל תמעיטי":
