קטגוריה:מלכים א כ כ

<< | ספר מלכים א • פרק כ' • פסוק כ' | >>

ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן הדד מלך ארם על סוס ופרשים.

וַיַּכּוּ אִישׁ אִישׁוֹ וַיָּנֻסוּ אֲרָם וַיִּרְדְּפֵם יִשְׂרָאֵל וַיִּמָּלֵט בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם עַל סוּס וּפָרָשִׁים.

המהדורה המוטעמת:

וַיַּכּוּ֙ אִ֣ישׁ אִישׁ֔וֹ וַיָּנֻ֣סֽוּ אֲרָ֔ם וַֽיִּרְדְּפֵ֖ם יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּמָּלֵ֗ט בֶּן־הֲדַד֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם עַל־ס֖וּס וּפָרָשִֽׁים׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיַּכּוּ֙ וַ - ו' החיבור
יַּכּוּ֙ - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/5221
מורפ': HC/Vhw3mp אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa אִישׁ֔וֹ אִישׁ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsc/Sp3ms וַיָּנֻ֣סוּ וַ - ו' החיבור
יָּנֻ֣סוּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/5127
מורפ': HC/Vqw3mp אֲרָ֔ם אֲרָ֔ם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 758
מורפ': HNp וַֽיִּרְדְּפֵ֖ם וַֽ - ו' החיבור
יִּרְדְּפֵ֖ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/7291
מורפ': HC/Vqw3ms/Sp3mp יִשְׂרָאֵ֑ל יִשְׂרָאֵ֑ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp וַיִּמָּלֵ֗ט וַ - ו' החיבור
יִּמָּלֵ֗ט - פועל, נפעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/4422
מורפ': HC/VNw3ms בֶּן בֶּן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 1130+
מורפ': HNp־הֲדַד֙ הֲדַד֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 1130
מורפ': HNp מֶ֣לֶךְ מֶ֣לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 4428
מורפ': HNcmsc אֲרָ֔ם אֲרָ֔ם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 758
מורפ': HNp עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־ס֖וּס ס֖וּס - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 5483 b
מורפ': HNcmsa וּפָרָשִֽׁים וּ - ו' החיבור
פָרָשִֽׁים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: c/6571 b
מורפ': HC/Ncmpa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיַּכּוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אִ֣ישׁ מונח (משרת, דרגא 5) אִישׁ֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיָּנֻ֣סוּ מונח (משרת, דרגא 5) אֲרָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַֽיִּרְדְּפֵ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

יִשְׂרָאֵ֑ל אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיִּמָּלֵ֗ט רביעי (משנה, דרגא 3)

בֶּן־הֲדַד֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

מֶ֣לֶךְ מונח (משרת, דרגא 5) אֲרָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

עַל־ס֖וּס טפחא (מלך, דרגא 2)

וּפָרָשִֽׁים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיַּכּוּ אִישׁ אִישׁוֹ כל אחד את מי שבא מולו, וַיָּנֻסוּ אֲרָם, וַיִּרְדְּפֵם יִשְׂרָאֵל, וַיִּמָּלֵט בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם עַל סוּס וּפָרָשִׁים וכן ברחו איתו כמה פרשים.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות