המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתָּבֹ֨א בַת־שֶׁ֤בַע אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַחַ֔דְרָה וְהַמֶּ֖לֶךְ זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד וַאֲבִישַׁג֙ הַשּׁ֣וּנַמִּ֔ית מְשָׁרַ֖ת אֶת־הַמֶּֽלֶךְ׃
זקן מאד. חלוש מאד כי קפצה עליו זקנה כמו שפירשנו:
משרת את המלך. בשכבה בחיקו ומחממת אותו ובמה שהיה צריך שירות אחר ואמר הספור הזה לפי שנכנסה בת שבע החדרה ואף כי היה המלך בצנעה במטתו עם אבישג ולא היה רשות לאדם אחר להכנס שם בלא רשות אבל היא לפי שהיתה אשתו נכנסה החדרה בלא רשות ומלת משרת חסר ממנה התי"ו למ"ד הפועל מפני כובד קריאת שני תוי"ן רפות כאחד כי משפטו משרתת ובא הרי"ש בפתח גדול תמורת הקטן:
השאלות (טו - כח) למה מספר פה שנית שאבישג משרת את המלך? מדוע נתחלף תרעומת נתן שהיה על שדוד עשה זה
בלא דעתו וכמחזיק שנעשה זה בידיעת דוד, מתרעומת בת שבע שהחליטה שנעשה שלא בידיעת דוד? ומה התרעם נתן על
שדוד לא הודיע לו הדבר, וכי כל דברי מלכות יוכרח להודיע לנתן? ומה נתרעמו על שלא קרא לנתן ושלמה אל המשתה, וכי זה
היה החטא של אדוניה והלא חטאו היה מה שרצה למלוך בלא דעת אביו, לא על מה שלא קראם אל המשתה?:
"והמלך זקן מאד". הקדים להציע למה שיאמר שדוד נבהל על ביאתה ואמר מה לך, שזה היה מג' טעמים, א] שלא היו נשיו
רגילות לבא לפניו אז לתשמיש, כי היה זקן מאד. ב] שלא באו לשרתו, כי "אבישג השונמית משרת את המלך". (ובפרט
למ"ש למעלה שזה היה כדי שלא יבואו נשיו לחדרו):
