קטגוריה:מיכה ב יא
לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה.
לוּ אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ וָשֶׁקֶר כִּזֵּב אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה.
לוּ־אִ֞ישׁ הֹלֵ֥ךְ ר֙וּחַ֙ וָשֶׁ֣קֶר כִּזֵּ֔ב אַטִּ֣ף לְךָ֔ לַיַּ֖יִן וְלַשֵּׁכָ֑ר וְהָיָ֥ה מַטִּ֖יף הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃
לוּ לוּ - ו' החיבור
צורת יסוד: 3863
מורפ': HC־אִ֞ישׁ אִ֞ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa הֹלֵ֥ךְ הֹלֵ֥ךְ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1980
מורפ': HVqrmsc ר֨וּחַ֙ ר֨וּחַ֙ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7307
מורפ': HNcbsa וָשֶׁ֣קֶר וָ - ו' החיבור
שֶׁ֣קֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/8267
מורפ': HC/Ncmsa כִּזֵּ֔ב כִּזֵּ֔ב - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3576
מורפ': HVpp3ms אַטִּ֣ף אַטִּ֣ף - פועל, הפעיל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 5197
מורפ': HVhi1cs לְךָ֔ לְ - מילת יחס
ךָ֔ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2ms לַיַּ֖יִן לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
יַּ֖יִן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/3196
מורפ': HRd/Ncmsa וְלַשֵּׁכָ֑ר וְ - ו' החיבור
לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
שֵּׁכָ֑ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/l/7941
מורפ': HC/Rd/Ncmsa וְהָיָ֥ה וְ - ו' החיבור
הָיָ֥ה - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqq3ms מַטִּ֖יף מַטִּ֖יף - פועל, הפעיל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5197
מורפ': HVhrmsc הָעָ֥ם הָ - מילית, ה' הידיעה
עָ֥ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa הַזֶּֽה הַ - מילית, ה' הידיעה
זֶּֽה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/2088
מורפ': HTd/Pdxms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
לוּ־אִ֞ישׁ גרשיים (שליש, דרגא 4)
הֹלֵ֥ךְ מרכא (משרת, דרגא 5) ר֨וּחַ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וָשֶׁ֣קֶר מונח (משרת, דרגא 5) כִּזֵּ֔ב זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אַטִּ֣ף מונח (משרת, דרגא 5) לְךָ֔ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לַיַּ֖יִן טפחא (מלך, דרגא 2)
וְלַשֵּׁכָ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְהָיָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) מַטִּ֖יף טפחא (מלך, דרגא 2)
הָעָ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) הַזֶּֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
לוּ אִישׁ אם היה איש הֹלֵךְ רוּחַ שרק הולך בעקבות דברי הבל וָשֶׁקֶר כִּזֵּב: "אַטִּף לְךָ אשכנע אתכם לשתות לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר", וְהָיָה מַטִּיף הוא היה מצליח במזימתו להטיף הָעָם הַזֶּה.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לו" - ענינו כמו אם וכן לו חיה רעה (יחזקאל יד)
"אטיף" - הושאל בענין הדבור של נבואה
מצודת דוד
"והיה מטיף" - איש כזה היה מקובל להם לנביא כי מאד היו שומעים אליו ולא כן ישמעו דברי נביא אמיתי ומוסב למקרא שלפניו לומר א"כ מהדין הוא שילכו גולה מארצי
"לו איש" - אם מצאו איש שהולך אחר דברי הרוח והבל ומכזב לומר שקר היה אומר אנבא לך לשתות יין ושכרמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"הלך רוח ושקר כזב". שנביאי השקר היו מתנבאים לפעמים טעות רוח המדמה שנדמה לו ברוחו שחוזה ורואה והיה רק רעיון רוח, כמ"ש ההולכים אחר רוחם ולבלתי ראו, ולפעמים בדו שקרים מלבם. ויש הבדל בין שקר ובין כזב, שהכזב הוא דבר שאין שקרו גלוי עתה, והשקר הוא שהוא שקר גם עתה, והנביא לא יאמר שקר נגלה רק כזב בענין שנדמה בשעתו שהוא אמת (כמ"ש ישעיה כ"ח ט"ו):
"ליין ולשכר". שתשתה יין ושכר, או שמתנבא בעבור אשישי ענבים שיקבל:
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "מיכה ב יא"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.