ט. כִּי מֵי דִימוֹן מָלְאוּ דָם כִּי אָשִׁית עַל דִּימוֹן נוֹסָפוֹת לִפְלֵיטַת מוֹאָב אַרְיֵה וְלִשְׁאֵרִית אֲדָמָה.

מקרא

כתיב: כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה

מנוקד: כִּי מֵי דִימוֹן מָלְאוּ דָם כִּי אָשִׁית עַל דִּימוֹן נוֹסָפוֹת לִפְלֵיטַת מוֹאָב אַרְיֵה וְלִשְׁאֵרִית אֲדָמָה.

עם טעמים: כִּ֣י מֵ֤י דִימוֹן֙ מָ֣לְאוּ דָ֔ם כִּֽי־אָשִׁ֥ית עַל־דִּימ֖וֹן נוֹסָפ֑וֹת לִפְלֵיטַ֤ת מוֹאָב֙ אַרְיֵ֔ה וְלִשְׁאֵרִ֖ית אֲדָמָֽה׃

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי דימון" - שם הנהר

"מלאו דם" - כשם הנהר

"כי אשית על דימון נוספות" - דם שמו ודם חללים אוסיף למלאותו וי"ת נוספות כנישת משיריין מחנות הנאספות יחד והוא ל' ספו שנה על שנה (לקמן כט) ספות הרוה (דברי' כט)

"לפליטת מואב אריה" - פליטה שישאיר סנחריב יבא נבוכדנצר בעתו וישחיתה והוא נקרא אריה כענין שנאמר (ירמיהו ד) עלה אריה מסובכו

"ולשארית" - ישראל