מ"ג ישעיהו טו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ט. כִּי מֵי דִימוֹן מָלְאוּ דָם כִּי אָשִׁית עַל דִּימוֹן נוֹסָפוֹת לִפְלֵיטַת מוֹאָב אַרְיֵה וְלִשְׁאֵרִית אֲדָמָה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה

מנוקד: כִּי מֵי דִימוֹן מָלְאוּ דָם כִּי אָשִׁית עַל דִּימוֹן נוֹסָפוֹת לִפְלֵיטַת מוֹאָב אַרְיֵה וְלִשְׁאֵרִית אֲדָמָה.

עם טעמים: כִּ֣י מֵ֤י דִימוֹן֙ מָ֣לְאוּ דָ֔ם כִּֽי־אָשִׁ֥ית עַל־דִּימ֖וֹן נוֹסָפ֑וֹת לִפְלֵיטַ֤ת מוֹאָב֙ אַרְיֵ֔ה וְלִשְׁאֵרִ֖ית אֲדָמָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי דימון" - שם הנהר

"מלאו דם" - כשם הנהר

"כי אשית על דימון נוספות" - דם שמו ודם חללים אוסיף למלאותו וי"ת נוספות כנישת משיריין מחנות הנאספות יחד והוא ל' ספו שנה על שנה (לקמן כט) ספות הרוה (דברי' כט)

"לפליטת מואב אריה" - פליטה שישאיר סנחריב יבא נבוכדנצר בעתו וישחיתה והוא נקרא אריה כענין שנאמר (ירמיהו ד) עלה אריה מסובכו

"ולשארית" - ישראל

"אדמה" - אדמתכם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", גם "מי דימון" שהיה רחוק יותר ממואב "מלאו דם" מהרוגי מואב.

"כי אשים על דימון נוספות", מחנות צוררים אשר יתאספו שם שנית להלחם עם הבורחים.

"לפליטת", ר"ל וגם ליתר הפליטה שימלטו מיד אויבים ויחבאו ביערות (אשית עליהם) "אריה" וחיות רעות שיכלו בהם, "ולשארית (מואב אשית) אדמה", ולהשארית המעט שישארו נחבאים במדינה, אשית עליהם את האדמה בעצמה שאדמת מואב החרבה תמית את יושביה ברעב ובדבר, (ופסוק זה הוא דברי השם):


ביאור המילות

"נוספות". ת"י כנישת משרין, מחנות נוספות על הקודמות, וההבדל בין פליטה ושארית מבואר, פליטה ע"י בריחה, ושארית במקומו, ומלת אשית, וכן מלת מואב, מושך אחר, (אשית) אריה ולשארית (מואב אשית) אדמה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולשארית אדמה" - על הנשארים באדמת מואב יבוא האריה וחיתו יער וכפל הדבר במ"ש לחוזק הענין

"לפליטת מואב ארים" - על הפליטים ממואב יבוא האריה וחיות הטורפות ולא ישאירו שארית

"כי אשית על דימון נוספות" - שמו דימון מלשון דם ואוסיף עליו דם חללים והוא ענין מליצה לשון נופל על לשון

"מלאו דם" - מדם הרוגים

"מי דימון" - שם נהר

מצודת ציון

"אשית" - אשים

"לפליטת" - ענין שארית