מ"ג ישעיהו טו ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ח. כִּי הִקִּיפָה הַזְּעָקָה אֶת גְּבוּל מוֹאָב עַד אֶגְלַיִם יִלְלָתָהּ וּבְאֵר אֵילִים יִלְלָתָהּ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה

מנוקד: כִּי הִקִּיפָה הַזְּעָקָה אֶת גְּבוּל מוֹאָב עַד אֶגְלַיִם יִלְלָתָהּ וּבְאֵר אֵילִים יִלְלָתָהּ.

עם טעמים: כִּֽי־הִקִּ֥יפָה הַזְּעָקָ֖ה אֶת־גְּב֣וּל מוֹאָ֑ב עַד־אֶגְלַ֙יִם֙ יִלְלָתָ֔הּ וּבְאֵ֥ר אֵילִ֖ים יִלְלָתָֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אגלים ובאר אלים" - מקומות הם בגבול מואב

"יללתה" - של מואב

"באר אלים" - כמו ולבאר אלים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי הקיפה", אחר שצייר השממון שהיה בתוך המדינה, אומר כי גם "את גבול מואב הקיפה הזעקה", כי גם ביצאם מארצם השיגם חרב אויב, וגם "עד עגלים" שהוא חוץ מגבול מואב, וגם "(עד) באר אלים" שרחוק יותר ממואב "הקיפה יללתה", כי לא נחו מאויביהם גם אחר שברחו הלאה מגבולם. (ומצייר את הזעקה כעצם מופשט הצועק סביב סביב לארץ מואב, כי בכל סביבות גבולם קרם שוד ושבר):


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד אגלים יללתה" - יללת מואב יהיה נשמע עד אגלים ועד באר אלים שעמדו בסוף גבול ארצם

"כי הקיפה" - בכל הגבול מסביב ישמע קול זעקם

מצודת ציון

"הקיפה" - ענין סבוב