קטגוריה:ישעיהו ג טו
מלכם [מה לכם] תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות.
מלכם [מַה לָּכֶם] תְּדַכְּאוּ עַמִּי וּפְנֵי עֲנִיִּים תִּטְחָנוּ נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה צְבָאוֹת.
מלכם [מַה־לָּכֶם֙] תְּדַכְּא֣וּ עַמִּ֔י וּפְנֵ֥י עֲנִיִּ֖ים תִּטְחָ֑נוּ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָאֽוֹת׃
מלכם מ - מילת יחס
ל - מילת יחס
כם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: m/l
מורפ': HR/R/Sp2mp מַה מַה - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: 4100
מורפ': HTi־לָּכֶם֙ לָּ - מילת יחס
כֶם֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp תְּדַכְּא֣וּ תְּדַכְּא֣וּ - פועל, פיעל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 1792
מורפ': HVpi2mp עַמִּ֔י עַמִּ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmsc/Sp1cs וּפְנֵ֥י וּ - ו' החיבור
פְנֵ֥י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: c/6440
מורפ': HC/Ncbpc עֲנִיִּ֖ים עֲנִיִּ֖ים - תואר, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 6041
מורפ': HAampa תִּטְחָ֑נוּ תִּטְחָ֑נוּ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 2912
מורפ': HVqi2mp נְאֻם נְאֻם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5002
מורפ': HNcmsc־אֲדֹנָ֥י אֲדֹנָ֥ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 136
מורפ': HNcmpc/Sp1cs יְהוִ֖ה יְהוִ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3069
מורפ': HNp צְבָאֽוֹת צְבָאֽוֹת - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 6635 b
מורפ': HNcbpa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
(מלכם) מַה תְּדַכְּא֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) עַמִּ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּפְנֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) עֲנִיִּ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
תִּטְחָ֑נוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
נְאֻם־אֲדֹנָ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוִ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
צְבָאֽוֹת סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(טו-טז) "מה לכם תדכאו עמי, ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון", הכתוב הזה נקשר עם שלאחריו בדרך שאלה ותשובה, השם שואל מה לכם תדכאו עמי? ומשיב לעצמו יען כי גבהו בנות ציון. כי שרי ירושלים היו עושקים וגוזלים ולוקחי שוחד, והסבה לזה כי נשיהם בנות שחץ אבדו הון ברוב התכשיטין שחשב (מפסוק י"ח עד כ"ג), ולמלאות ספקם אלצו את בעליהן השרים אל העושק והגזל. עפ"ז שואל ה' "מה לכם תדכאו עמי", למה לא תשבעו כסף? למה לא תאמרו הון? "נאם האדון ה' צבאות", ר"ל כן שואל האדון ה'.
"ויאמר ה'", וישיב תשובה על שאלתו זאת שהוא "יען כי גבהו בנות ציון", וכו'. ועפ"ז גוזר עליהם ג"כ עונש שיען שגבהו "ותלכנה נטויות גרון", בקומה זקופה ומבטת בעינים.
"הלוך וטפוף", כמנהג הטף במרוצה.
"וברגליהם תעכסנה" מצלצלים להשמיע קול, לכן:
ביאור המילות
"מלכם". ה' מה חסרה במכתב ונבלעת בדגש וכן מזה בידך:
"תדכאו, תטחנו". דוך הוא הנידך במדוך, וטחינה בריחים, הדיכה תהיה ע"י הרמת העלי והורדתו תוך המכתש, ויכול לתת בתוך המדוך גם דברים גסים והם מתפרדים לחלקים דקים, אבל אין נעשים קמח, והטחינה היא בהפך, לא יתנו בריחים רק דברים דקים תבואה קטניות, ושם נעשים קמח, וכשרוצים לעשות קמח מדברים גסים נותנים תחלה תוך המדוכה, ושם יתפורר, ואח"כ בריחים ושם יעשה קמח. ואכות אותו טחון היטב (דברים ט' כא) תחלה ואכות, ואח"כ טחון. וטחנו בריחים או דכו במדוכה ובשלו בפרור (במדבר יא). טחנו, כשרצו לעשותו קמח. ודכו, כשרצו לבשלו בפרור. והמליץ פה תחלה דכו את העשירים, בעוד נדמו כחלקים גסים בכמות רב מעושר, במדוכת הלחץ, עד שנעשו דקים רזים דלים ועניים, ואח"כ פני עניים טחנו בריחים לעשותו קמח דק אבק ועפר:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו ג טו"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.