ולקחתי את שארית יהודה אשר שמו פניהם לבוא ארץ מצרים לגור שם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה
המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולקחתי את שארית יהודה אשר שמו פניהם לבוא ארץ מצרים לגור שם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה
"ולקחתי" מפני שהיו ביניהם שתי כתות, כת אחת שבאו למצרים להשתקע שם והם שרי החילים והזדים, וכת אחרת שבאו בעל כרחם עם השרים כמ"ש ויקח יוחנן בן קרח את כל שארית יהודה, (למעלה מ"ג ה') והיה בדעתם לשוב לארץ יהודה, אמר שהכת הראשונה אשר "שמו פניהם לבוא ארץ מצרים", שעיקר מגמת פניהם היתה להיות בארץ מצרים, הם "יתמו כל" לגמרי, "כי בחרב וברעב יתמו", ומוסיף "מקטן ועד גדול בחרב וברעב ימתו", כי לרוב יפלו הגדולים בחרב מלחמה כי הם הלוחמים ולא ברעב כי יבקשו אוכל למו, והקטנים יפלו ברעב מעניים ולא בחרב כי לא ילחמו, ועתה ישוו הקטן והגדול למות בין בחרב בין ברעב, וחוץ מזה "והיו לאלה לשמה", כי: