לדלג לתוכן

מ"ג ירמיהו מד יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שם פני בכם לרעה ולהכרית את כל יהודה.

מנוקד:
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי שָׂם פָּנַי בָּכֶם לְרָעָה וּלְהַכְרִית אֶת כׇּל יְהוּדָה.

עם טעמים:
לָכֵ֗ן כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֨י שָׂ֥ם פָּנַ֛י בָּכֶ֖ם לְרָעָ֑ה וּלְהַכְרִ֖ית אֶת־כׇּל־יְהוּדָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שם פני" - אשים השגחתי בכם להביא הרעה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לכן הנני שם פני בכם לרעה", כי בחורבן ירושלים היו פני ה' וכוונתו לטובה, ושיהיו כזריעה שבהפסד הזרע יוציא פרי תבואה (כנ"ל סי' ל"ב), אבל בכם אשים פני רק לרעה ולא כזריעה רק "להכרית את כל יהודה":