קטגוריה:ירמיהו כ ט
נוסח המקרא
ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל
וְאָמַרְתִּי לֹא אֶזְכְּרֶנּוּ וְלֹא אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל וְלֹא אוּכָל.
וְאָמַרְתִּ֣י לֹֽא־אֶזְכְּרֶ֗נּוּ וְלֹֽא־אֲדַבֵּ֥ר עוֹד֙ בִּשְׁמ֔וֹ וְהָיָ֤ה בְלִבִּי֙ כְּאֵ֣שׁ בֹּעֶ֔רֶת עָצֻ֖ר בְּעַצְמֹתָ֑י וְנִלְאֵ֥יתִי כַּֽלְכֵ֖ל וְלֹ֥א אוּכָֽל׃
וְ/אָמַרְתִּ֣י לֹֽא־אֶזְכְּרֶ֗/נּוּ וְ/לֹֽא־אֲדַבֵּ֥ר עוֹד֙ בִּ/שְׁמ֔/וֹ וְ/הָיָ֤ה בְ/לִבִּ/י֙ כְּ/אֵ֣שׁ בֹּעֶ֔רֶת עָצֻ֖ר בְּ/עַצְמֹתָ֑/י וְ/נִלְאֵ֥יתִי כַּֽלְכֵ֖ל וְ/לֹ֥א אוּכָֽל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"והיה בלבי" - הנבואה
"כאש בוערת" - ועל כרחי אני צריך לילך
"עצור בעצמותי" - וכנוס בעצמותי האש
"כלכל" - לסבול האשמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עצור" - כנוס ומאוסף כמו עצרת בוגדים (לעיל ט)
"ונלאתי" - ענין עייפות ויגיעה כמו העוה נלאו (שם)
"כלכל" - ענין הסבלה והחזקה כמו ומי מכלכל את יום בואו (מלאכי ג)
"ואוכל" - מלשון יכולת
מצודת דוד
"ואמרתי" - פעמים רבות אמרתי בלבי לא אזכור בפניהם שם ה' על פי ולא אדבר עוד נבואה בשמו
"והיה בלבי" - אבל הנבואה היה בלבי כאש בוערת וכנוס בעצמותי
"ונלאיתי" - נעשיתי נלאה ועיף לסבול בי הנבואה ולא יכולתי להתאפק לבלי לאמרהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
לא יכול לדבר, לא יכול לשתוק
הנביא ירמיהו מתאר את תחושתו המורכבת ביחס לנבואה:
(ירמיהו כ ט): "ואמרתי 'לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו!' והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי, ונלאיתי כלכל ולא אוכל":
ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו
בעקבות היחס השלילי מצד הציבור לנבואותיו של ירמיהו (המתואר בפסוקים הקודמים: "הייתי לשחוק כל היום, כלה לעג לי. כי מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא, כי היה דבר ה' לי לחרפה ולקלס כל היום"), החליט ירמיהו שהוא רוצה להתפטר: לא לזכור את הנבואות שה' אמר לו בעבר, ולא לדבר עוד בשם ה' בעתיד (מלבי"ם) . אבל זה לא הצליח:
והיה בלבי כאש בוערת עצור בעצמותיי
לב = מקום המחשבות ;
דבר ה' היה בליבי כאש בוערת , חדר ללבי ושרף את כל המחשבות האחרות, לא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר פרט לנבואות שה' מסר לי;
דבר ה' היה גם כאש בוערת עצור בעצמותיי , השפיע גם על הגוף שלי, הרגשתי כאילו בכל עצמותיי יש אש שמושכת אותי ללכת בשליחות ה'.
ונלאיתי כלכל ולא אוכל
ניתן לפרש לפי שתי המשמעויות של השורש כלכל :
1. כלכל = סיפק מזון או צרכים אחרים לזולתו: "מרוב שדבר ה' בוער בעצמותיי, אני לא נלאה, עייף ולא מסוגל לכלכל את עצמי, לא מסוגל לדאוג לעצמי, אני חושב רק על השליחות ועל דבר ה'".
2. כלכל = הכיל: "אני לא מסוגל להכיל את דבר ה' הבוער בקרבי, אני מרגיש שאני חייב להגיד אותו".
ירמיהו כמשל לנביאים ולחכמים בכלל
הרמב"ם ראה בפסוק זה אחד המאפיינים העיקריים של כל אדם שקיבל ידע עודף על בני אדם אחרים, בין אם הוא נביא או רק חכם: " "...וטבע דבר זה מחייב למי שהגיע לו כמות עודפת זו מן השפע [הידע], שיקרא לבני אדם בהכרח, יקבלו ממנו או לא יקבלו, ואפילו ינזק בגופו... [כמו שנאמר] והיה בלבי כאש בוערת, עצור בעצמותי, ונלאיתי כלכל, ולא אוכל." " (מורה נבוכים ב לז) .
לעיון נוסף
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-04-17.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ירמיהו כ ט"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.