קטגוריה:ירמיהו ב טו
עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה נצתו מבלי ישב.
עָלָיו יִשְׁאֲגוּ כְפִרִים נָתְנוּ קוֹלָם וַיָּשִׁיתוּ אַרְצוֹ לְשַׁמָּה עָרָיו נצתה נִצְּתוּ מִבְּלִי יֹשֵׁב.
עָלָיו֙ יִשְׁאֲג֣וּ כְפִרִ֔ים נָתְנ֖וּ קוֹלָ֑ם וַיָּשִׁ֤יתוּ אַרְצוֹ֙ לְשַׁמָּ֔ה עָרָ֥יו נצתה נִצְּת֖וּ מִבְּלִ֥י יֹשֵֽׁב׃
עָלָיו֙ עָלָי - מילת יחס
ו֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp3ms יִשְׁאֲג֣וּ יִשְׁאֲג֣וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 7580
מורפ': HVqi3mp כְפִרִ֔ים כְפִרִ֔ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 3715 a
מורפ': HNcmpa נָתְנ֖וּ נָתְנ֖וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 5414
מורפ': HVqp3cp קוֹלָ֑ם קוֹלָ֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 6963 a
מורפ': HNcmsc/Sp3mp וַיָּשִׁ֤יתוּ וַ - ו' החיבור
יָּשִׁ֤יתוּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/7896
מורפ': HC/Vqw3mp אַרְצוֹ֙ אַרְצ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 776
מורפ': HNcbsc/Sp3ms לְשַׁמָּ֔ה לְ - מילת יחס
שַׁמָּ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/8047
מורפ': HR/Ncfsa עָרָ֥יו עָרָ֥י - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5892 b
מורפ': HNcfpc/Sp3ms נצתה נצתה - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 3341
מורפ': HVNp3fs נִצְּת֖וּ נִצְּת֖וּ - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 3341
מורפ': HVNp3cp מִבְּלִ֥י מִ - מילת יחס
בְּלִ֥י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/1097
מורפ': HR/Ncmsc יֹשֵֽׁב יֹשֵֽׁב - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3427
מורפ': HVqrmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
עָלָיו֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
יִשְׁאֲג֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) כְפִרִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
נָתְנ֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
קוֹלָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיָּשִׁ֤יתוּ מהפך (משרת, דרגא 5) אַרְצוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְשַׁמָּ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
עָרָ֥יו מרכא (משרת, דרגא 5) (נצתה) נִצְּת֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
מִבְּלִ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יֹשֵֽׁב סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
עָלָיו יִשְׁאֲגוּ כְפִרִים, נָתְנוּ קוֹלָם האריות (אויבי ישראל) ישאגו כלפיו, וַיָּשִׁיתוּ ישימו אַרְצוֹ לְשַׁמָּה, עָרָיו (נצתה) נִצְּתוּ נשרפו מִבְּלִי יֹשֵׁב.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"כפירים" - מלכים
"נצתה" - נצתו באשמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ישאגו" - ענין זעקת קול
"כפירים" - אריות
"וישיתו" - ענין שימה כמו שתו בשמים פיהם (תהלים עג)
"נצתה" - ענין שממון כמו נצתה כמדבר (לקמן ט)
מצודת דוד
"וישיתו" - ישימו ארצו לשממה ועריו נעשו שממה מבלי איש יושב בהם ועל מלכות אפרים יאמר שגלו כבר מארצם
"נתנו קולם" - עליו נתנו קולם וכפל הדבר במ"ש
"עליו" - על ישראל ישאגו הכפירים לאיים עליו והם מלכי האומותמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) הלא "עליו ישאגו כפירים נתנו קולם", הלא לא באו עליו אריות זקנים רק "כפירים" שהם גורי אריות צעירי ימים, ר"ל ממלכה חלושה קטנה ושפלה,
- ב) שעוד לא נשכו אותו בשיניהם רק "שאגו עליו" בקולם,
- ג) שבאו עליו כפירים אשר "נתנו קולם" ר"ל שזה התחלת נתינת קולם, ועכ"ז גברו עליו עד כי "וישיתו ארצו לשמה" שהוא כלל המדינה, וגם "עריו" הפרטיים "נצתו" עד שנגע החורבן לכל עיר ועיר (כמ"ש בישעיה א' ה'):
ביאור המילות
"ישאגו כפירים, נתנו קולם". הנתינת קול הוא קטן מן השאגה, נתינת קול הוא הפך הדממה, והשאגה הוא קול גדול הפך קול נמוך, ופה הוסיף שאף בנתינת קול לבד נתנו "ארצו לשמה" (ויתבאר עוד לקמן כ"ב כ' כ"ה ל' יואל ד' ט"ו, עמוס א' ב', ג' ד').
"נצתו" מענין שריפה או חורבן ושרשו יצת:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ירמיהו ב טו"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.