המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"האנק" - התמקמק בשתיקה שוא"ש דמוני"ץ בלע"ז
"פארך" - תפילין כל אלה מצות אבלים ואתה חילוף אבל אסור בתפילין וסנדל וחייב בעטיפת הראש ומברין אותו סעודה ראשונה משל אחרים
"מתים אבל" - הוא הפוך אבל מתים ר"ל מנהג האבל שעושים על המתים לא תעשה
"פארך" - התקן עליך מגבעות הראש שהוא לפאר ולהדר וכן נאמר פארי המגבעות (שמות לט) ודרך האבל היה להסיר המגבעת ההיא ורז"ל אמרו שעל התפילין יאמר שהאבל אסור בהן
"ונעליך" - לא כדרך האבל שחולץ המנעל
"ולא תעטה" - לא כדרך האבל שמעטף ראשו עד שער השפתים
"ולחם אנשים" - לא כדרך האבל שמברין אותו סעודה הראשונה משל אחרים
""האנק דם" האנקה תהיה בדממה שלא ישמע אדם", "מתים אבל" ר"ל אבל של מתים, "לא תעשה" וצוהו שילך עם מגבעת הראש ולא יעטוף כדרך האבלים, וכן שיניח התפילין הנקראים פאר, וכן שלא יחלוץ מנעלים, "ולא יעטה על שפם" ולא יאכל סעודת הבראה בענין שלא ינהג שום אבילות:
ביאור המילות
"האנק דם". כמו דממה וקול, ר"ל הרכבה מקול ומדממה, וכאן ר"ל שיהיה מורכב מאנק ומדממה, ר"ל שיהיה האנקה בחלש:
"מתים אבל". כמו בכור שורו, שופר תרועה:
"פארך". פארי המגבעות, ולדעת חז"ל התפילין שנקראים פאר, ושם שפם. בא תמיד אצל אבל, כמ"ש בס' התו"ה תזריע (סי' קנ"ד) טעמו של דבר: