רש"י על יחזקאל כד
<< · רש"י על יחזקאל · כד · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 23 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 24 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 25 פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"שפות הסיר" - ע"פ הכירה במקום מושבה היא קרויה שפיתה בלשון המשנה שאמרו רבותינו מקום שפיתת שתי קדירות ועוד שנינו אחד שופת את הקדירה ואחד נותן לתוכה מים ואחד נותן לתוכה תבלין למדנו שהשפיתה היא הושבתה על פי הכירה עד שלא יתנו לתוכה כלום והדוגמא זו על ירושלים שאמרתם (לעיל) עליה היא הסיר עתה בא העת שתהיה לסיר ואתם בתוכה לבשר יבא נבוכדנצר ויתננה על האור ומנחם פירש לשון שימה
"וגם יצוק בו מים" - הם צרכי המצור יצוק כמו שפוךפסוק ד (כל הפסוק)
"אסוף נתחיה אליה" - מיראת המצור אספו לתוכה כל ראשיה ושריה
"כל נתח טוב" - כל גבר גיבר אימתן וגבר עביד קרב כן ת"יפסוק ה (כל הפסוק)
"מבחר הצאן לקוח" - קח אתה נבוכדנצר את מבחר חייליך סביבותיה כן ת"י ואינו מיושב על ענין הסיר וכן צריך לפותרו מבחר ישראל יבאו ויכנסו בתוכה
"וגם דור העצמים תחתיה" - סדר וערך העצמים תחת שאר האיברים כלומר ילחמו הגבורים בשביל החלשים ויסמכו אלו עליהן דור לשון עריכה וכן יצנפך צנפה כדור (ישעיהו כ"ב) שורות היקף גייסות וכן שורה תרגום דרא מנחם פירש כמו אני אגדיל המדורה
"רתח רתחיה" - ואחר שיהו כולם לתוכה יקרבו כלי המצור והמלחמה אל העירפסוק ו (כל הפסוק)
"חלאתה" - זוהמתה שמוציאין מעל פיה על ידי הרתחתה שקורין אשקומ"א בלע"ז כלומר לא יצאו ממנה רשעים שבה
"לנתחיה לנתחיה" - גלות אחר גלות היוצא ונפל אל הכשדים איש איש לבדו
"לא נפל עליה גורל" - לא כשאר קדירות שמוציאין נתחיהן יחד לתתה לפני כל אחד ואחד חלקו וגורלו ויונתן תרגם מדלא יתעביד בה תיובא לא נפל עליה גורלו של מקוםפסוק ז (כל הפסוק)
"צחיח" - שעיעות
"לא שפכתהו על הארץ וגו'" - ת"י בזידו ובדרע מרומם שפכתיה לא שפכתיה בשלו למיעבד עלוהי תיובא ורבותינו פירשוהו בדמו של זכריה בן יהוידע לא נהגו בו לא כדם הצבי ולא כדם האילפסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"הרבה העצים הדלק האש" - להרבות העצים ולהדליק האש ולהתם הבשר
"והרקח המרקחה" - כשהבשר חם מעל העצמות והוא מצטמק ומעורב ברוטב ומגיס בכף דומה למרקחת פטום סממנין שמערבין אותה יפה יפה ומתוך צימוק הבשר עשנה נהפך לתוכה שקורין אאורשי"ר בלע"ז וזהו שאמר
"והעצמות יחרו" - יבשו ויעשנו לשון חרה מני חורב (איוב כ"ט) וכן למען תחם וחרה נחשתה כדרך קדירה שתמו מימיה ברתיחתה מתחממת ונשרפין חרסיה והתבשיל מתקלקלפסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
"בטומאתך" - בטומאה של זמה תכלה
"יען טיהרתיך" - להוכיח ע"פ הנביאים ולא טהרת וגו'פסוק יד (כל הפסוק)
"לא אפרע" - לא אבטל גזירתי
"ולא אנחם" - לשוב ממחשבתי הרעה אשר דברתי לעשות לךפסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
"האנק" - התמקמק בשתיקה שוא"ש דמוני"ץ בלע"ז
"פארך" - תפילין כל אלה מצות אבלים ואתה חילוף אבל אסור בתפילין וסנדל וחייב בעטיפת הראש ומברין אותו סעודה ראשונה משל אחריםפסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כא (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
"ועשיתם כאשר עשיתי" - לא תנהגו אבילות כי אין מנחמין לכם שאין בכם אחד שלא יהיה אבל ואין אבילות אלא במקום מנחמים ד"א שתהיו יראים לבכות לפני הכשדים שאתם בתוכם
"שפם" - גרינו"ן בלע"ז
