קטגוריה:ויקרא כו מד
נוסח המקרא
ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם
וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם.
וְאַף־גַּם־זֹ֠את בִּֽהְיוֹתָ֞ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֗ם לֹֽא־מְאַסְתִּ֤ים וְלֹֽא־גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם לְהָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃
וְ/אַף־גַּם־זֹ֠את בִּֽ/הְיוֹתָ֞/ם בְּ/אֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵי/הֶ֗ם לֹֽא־מְאַסְתִּ֤י/ם וְ/לֹֽא־גְעַלְתִּי/ם֙ לְ/כַלֹּתָ֔/ם לְ/הָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖/י אִתָּ֑/ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵי/הֶֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאַף בְּרַם דָּא בְּמִהְוֵיהוֹן בַּאֲרַע בַּעֲלֵי דְּבָבֵיהוֹן לָא אַרְטוֹשִׁנּוּן וְלָא אֲרַחֵיקִנּוּן לְשֵׁיצָיוּתְהוֹן לְאַשְׁנָאָה קְיָמִי עִמְּהוֹן אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאוּף עַל כָּל דָא אֲרַחִים יַתְהוֹן בְּמֵימְרִי כַּד יֶהֶוְויָין גַלְיָין בְּאַרַע בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן לָא אֶמְאָסִינוּן בְּמַלְכוּתָא דְבָבֶל וְלָא יִרְחַק מֵימְרִי יַתְהוֹן בְּמַלְכוּתָא דְמָדַי לִמְשֵׁיצַיָא יַתְהוֹן בְּמַלְכוּתָא דְיָוָן לְמִפְסוֹק קְיָימִי עִמְהוֹן בְּמַלְכוּתָא דֶאֱדוֹם אֲרוּם אֲנָא הוּא יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּיוֹמוֹי דְגוֹג: |
| ירושלמי (קטעים): | וּלְחוֹד בַּהֲדָא כִּי הֲוֵיתוּן שַׁרְיָן בְּאַרְעָא בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן לָא מְאָסִית יַתְהוֹן בְּמַלְכוּתָא דְבָּבֶל וְלֹא רְחִיקִית יַתְהוֹן בְּמַלְכוּתָא דְיָוָן לְמִיפְסָא קְיָמִי עִמְהוֹן בְּמַלְכוּתָא דֶּאֱדוֹם אֲרוּם אֲנָא הוּא יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּיוֹמֵי גּוֹג: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וע"ד המדרש אמר זאת על התורה שכתוב בה (דברים ד) וזאת התורה, ובא לרמוז שהתורה לא תזוז להם אפילו בהיותם בגלות בארץ אויביהם, כענין שהבטיח בפסוק (שם לא) כי לא תשכח מפי זרעו, ומזה דרשו רז"ל בתורת כהנים וכי מה נשתייר להן לישראל שלא נמאסו ושלא נגעלו והלא כל המתנות הטובות שנתנו לישראל נטלו מהם ולולא התורה שנשתיירה להם לא הניחו להם האומות כלום, כוונו בזה למה שאמרתי.
לא מאסתים. בימי אספסיאנוס. ולא גאלתים. בימי יון. לכלותם להפר בריתי אתם. בימי המן. כי אני ה' אלהיהם. בימי גוג ומגוג, שאין כל בריה יכולה לשלוט בהם.
ותמצא בפרשה זו מן ואם לא תשמעו לי עד געלה נפשם, ש"ץ תיבות בכוון, ואין בכלן זכרון השם, ובא לרמוז ש"ץ שנים שחטאו השבטים בארץ, על שם שאמרו (שמואל ב כ) אין לנו חלק בדוד ולא נחלה לנו בבן ישי וגו'. ותמצא בדברי הימים (א טז) ושבועתו לישחק בשי"ן, וקרי בצד"י, שנשבע לו הקב"ה שאם אין בניו חוטאים יותר מש"ץ שנים שלא יגלה אותם מן הארץ, והוא שאמר יחזקאל (ד) ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום, יום לשנה יום לשנה יום לשנה נתתיו לך.
וע"ד הקבלה ואף גם זאת לרבות כנסת ישראל שנקראת זאת שנאמר (תהלים קיח) מאת ה' היתה זאת (בראשית מט) וזאת אשר דבר להם אביהם. והכוונה שבכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם, וזהו שאמר הכתוב לא מאסתים ולא געלתים לכלתם כתיב, בשביל כלתם לא אפר בריתי אתם, וזהו שהזכיר אסף (תהלים פ) הבט משמים וראה ופקוד גפן זאת, הבט משמים וראה כמו (מלכים א ח) ואתה תשמע השמים, ופקוד גפן של זאת. ובאר בתוך דבריו כי הגפן של זאת מפורסמת מן הרשעה הנקראת חזיר יער, וכבר הזכרתי זה בפסוק (בראשית לו) ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום, ושם תראה.
ודע כי מדרך הקבלה יש הפרש גדול בין לשון אף ללשון גם אע"פ ששניהם לשון רבוי, כי לשון אף ירמוז למדת הדין ולשון גם ירמוז למדת רחמים, מלשון גמילות חסדים, כענין (שם ל) וגם שמע בקולי, והשמיעה ברחמים, וזהו ואף גם זאת, כי מלת זאת כלולה מן הדין והרחמים, וזה מבואר.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד יתבאר על דרך מה שפירשתי במה שקדם כי ה' נותן טעם להקפדת כל חכם לב למה יגלה ישראל מארצו ולא שם לו שם בארץ עצמה משפט תט אשורם מני אורח, עוד הוסיף לומר אף גם טעם זה, והוא באמצעות הבאתם בארץ אויביהם ותעזב הארץ מהם לא מאסתים וגו' לכלותם, על דרך אומרם ז"ל (מדרש תהלים ע"ט) כי ה' השליך חמתו על עצים ועל אבנים למלט עם בני ישראל כמזמור לאסף באו גוים וגו' שמו את ירושלים לעיים וגו' שהיה מזמר על הדבר, גם יסובב רחמיו ותכבש מדת הדין בראות עם עליון בני מלכים שפלים ביד אויביהם, וזה יסובב שפלם שלא תכלה אותם מדת הדין, והוא אומרו ואף גם זאת סיבה להבאתם בארץ אויביהם שבהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וגו' לכלותם, ולצד זה בחרתי בעונש כזה:
להפר בריתי אתם. ברית זו היא שלא יחליפם באומה אחרת שקיים ה' כן במאמרו ליוצאי מצרים, והוא מה שגמר אומר כי אני ה' אלהיהם פירוש זאת אות הברית אלהיהם ולא אלהים לאומה אחרת, גם מאמרו בשעת מתן תורה שיהיו עם סגולה מכל העמים וממלכת כהנים ומאמר ה' הוא במקום ברית:
עוד נראה שכוונת הכתוב היא על זה הדרך לא מאסתים וגו' לכלותם והטעם הוא לצד בריתי אתם, וחזר ופירש מה הוא הברית כי אני ה' אלהיהם זה הוא הברית שהופר אם אכלה אותם כי אין מקיים ברית ה' שיהיה להם לאלוה אשר נתחייבו הם לקיימו:
גם ירצה על התורה שנקראת ברית שאם אין ישראל התורה שנתן ה' להם והיא אתם עמם הופרה:מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק ח (עריכה)
[י] "..זאת"-- זו עונה של מדבר; "..גם זאת"-- זאת עונה של בעל פעור; "ואף גם זאת"-- זו עונה של מלכי האמורי.
"לא מאסתים ולא געלתים לכלֹתם"-- וכי מה נשתייר להם שלא נגעלו ולא נמאסו?! והלא כל מתנות טובות שנתנו להם, ניטלו מהם. ואילולי ספר תורה שנשתיירה להם לא היו משנים (ס"א משונים) מאומות העולם כלום! אלא "לא מאסתים"-- בימי אספינוס (ס"א אספסיינוס); 'געלתים'-- בימי יון; "לכלתם להפר בריתי אתם"-- בימי המן; "כי אני ה' אלקיהם"-- בימי גוג.
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "ויקרא כו מד"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.