ביאור:האף הגדול

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


ויקרא כו מד: "ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם"

כותבת נחמה ליבוביץ, "עיונים חדשים בספר ויקרא", עמ' 473-4:

"פסוק זה היה נחמתם של יהודים בארצות גלויותיהם. ומסופר על הקיסר פרידריך השלישי (מת בסוף המאה ה-15), שהיה מכבד את ישראל ומקל עליהם ברדיפות ובצרות, שהיה משתומם כל ימיו על החזון הנפלא של קיום עם ישראל במשך אלף וחמש מאות שנים על אף הסבל, העינויים והרדיפות, ואמר שכבר חזה משה את עמידתם זו בפסוק שהזכרנו: "ואף גם זאת...". וההיסטוריון גרץ מספר לנו שהיה רגיל לומר: היהודים יש להם שמירה מעולה ב'אף' הגדול וראוי להם לכתוב אותו באותיות זהב".

בגרמנית המלה "אף", Affe - קוף, ולא ברור, אם רצה לעשות כאן משחק מלים או אם פשוט לא ידע פרוש המלה העברית "אף", אך ידוע ידע שהובטח לישראל ה"אף" הגדול, ולכן לא יאבדו ולא יכלו".

ואני שואל - האם רומזת לנו כאן נחמה שזה מקור ההלעזה האנטישמית האומרת, כי ליהודים יש 'אף גדול' כפשוטו? והאם זה אכן מקור הביטוי? יתכן...


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-06-02.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0326_1