קטגוריה:ויקרא כו ה
והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם.
וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.
וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃
וְהִשִּׂ֨יג וְ - ו' החיבור
הִשִּׂ֨יג - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5381
מורפ': HC/Vhq3ms לָכֶ֥ם לָ - מילת יחס
כֶ֥ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp דַּ֨יִשׁ֙ דַּ֨יִשׁ֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1786
מורפ': HNcmsa אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־בָּצִ֔יר בָּצִ֔יר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1210
מורפ': HNcmsa וּבָצִ֖יר וּ - ו' החיבור
בָצִ֖יר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/1210
מורפ': HC/Ncmsa יַשִּׂ֣יג יַשִּׂ֣יג - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5381
מורפ': HVhi3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־זָ֑רַע זָ֑רַע - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2233
מורפ': HNcmsa וַאֲכַלְתֶּ֤ם וַ - ו' החיבור
אֲכַלְתֶּ֤ם - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/398
מורפ': HC/Vqq2mp לַחְמְכֶם֙ לַחְמְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
כֶם֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 3899
מורפ': HNcbsc/Sp2mp לָשֹׂ֔בַע לָ - מילת יחס
שֹׂ֔בַע - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/7648
מורפ': HR/Ncmsa וִֽישַׁבְתֶּ֥ם וִֽ - ו' החיבור
ישַׁבְתֶּ֥ם - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/3427
מורפ': HC/Vqq2mp לָבֶ֖טַח לָ - מילת יחס
בֶ֖טַח - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/983
מורפ': HR/Ncmsa בְּאַרְצְכֶֽם בְּ - מילת יחס
אַרְצְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
כֶֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: b/776
מורפ': HR/Ncbsc/Sp2mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְהִשִּׂ֨יג קדמא (משרת, דרגא 5) לָכֶ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) דַּ֨יִשׁ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶת־בָּצִ֔יר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּבָצִ֖יר טפחא (מלך, דרגא 2)
יַשִּׂ֣יג מונח (משרת, דרגא 5) אֶת־זָ֑רַע אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַאֲכַלְתֶּ֤ם מהפך (משרת, דרגא 5) לַחְמְכֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לָשֹׂ֔בַע זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וִֽישַׁבְתֶּ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) לָבֶ֖טַח טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּאַרְצְכֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהִשִּׂיג הראשון לא יגמר, והשני כבר יבוא לָכֶם דַּיִשׁ זמן שדשים תבואה באביב אֶת בָּצִיר זמן שבוצרים ענבים בקיץ, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע זמן שזורעים דגן בחורף, וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בשלווה, מבלי לחשוש מאויבים ומחיות רעות (כפי שיפורט בפסוק הבא) למרות שארץ פוריה מושכת אויבים וחיות בְּאַרְצְכֶם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיעָרַע לְכוֹן דְּיָשָׁא לִקְטָפָא וּקְטָפָא יְעָרַע לְאַפּוֹקֵי בַר זַרְעָא וְתֵיכְלוּן לַחְמְכוֹן לְמִשְׂבַּע וְתִתְּבוּן לְרוּחְצָן בַּאֲרַעְכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיֶאֱרַע לְכוֹן דַרְכָא יַת קִטְפָא וְקִטְפָא יֶאֱרַע אַפְקוּת בַּר זַרְעָא וְתֵיכְלוּן לַחְמֵיכוֹן וְתִשְבְּעוּן וְתֵתְבוּן לְרוֹחֲצָן בְּאַרְעֲכוֹן: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק א (עריכה)
[ז] "והשיג לכם דיש את בציר"-- שתהיו עסוקים בדיש עד שיגיע בציר; "ובציר ישיג את זרע"-- שתהיו עסוקים בבציר עד שיגיע הזרע.
"ואכלתם לחמכם לשבע"-- אין צריך לומר שיהיה אדם אוכל הרבה ושבע, אלא אוכל קמעא והוא מתברך במיעיו כענין שנאמר (שמות כג, כה) "ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך".
"וישבתם לבטח בארצכם"-- בארצכם אתם יושבים לבטח, ואי אתם יושבים לבטח חוצה לה.רש"י
"ואכלתם לחמכם לשבע" - (ת"כ) אוכל קמעא והוא מתברך במעיו
[ז] שיהא אוכל קמעא וכו'. דאם לא כן, לא היה צריך למכתב "ואכלתם לשובע", כיון שכבר כתב "והשיג לכם דיש וגו'", אלא "ואכלתם לשובע" ברכה בפני עצמה היא, ש'יהא אוכל קימעא וכו (כ"ה ברא"ם):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע – אוֹכֵל קִמְעָא, וְהוּא מִתְבָּרֵךְ בְּמֵעָיו.
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ואכלתם וגו' לשובע. זו ברכת המזון בבטן כאומרם ז"ל (תורת כהנים) אוכל קימעא ומתברכת במעיו:
עוד ירצה לומר שלא ימשך לכם דבר הרגיל להיות בבני אדם כי ירבה טובם ומזונותיהם שמתמלאת תאותם בזה ולא יעצרו כח למיכל לשובע, אלא ואכלתם לחם לשובע אכילה מרובה כדי שביעה:
עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (מגילה דף ז:) רווחא לבסומי שכיחא, והוא אומרו ואכלתם וגו' לשובע שיהיה לחמכם ערב כל כך שאפילו יהיו שבעים יאכלוהו:
עוד דקדק לומר לחמכם שאינם צריכין לפתן ללפת בו את הפת אלא הלחם לבדו ערב לנפש לאכול ממנו כדי שביעה:
עוד ירצה על פי דבריהם ז"ל (גיטין ע') אכילה גסה הוא סם המות לגוף, והבטיח ה' שיאכלו לחמם לשובע אפילו יהיו שבעים יאכלו ולא יזיקום:
עוד ירצה לצד שיש בפירות שיש בהם שומן כאומרם במשנה (סוטה דף מח.) טעם הפירות ושומן הפירות, והנה כל האוכל שיש בו שומן אדם אוכל ממנו ומרגיש בכדי שביעה מה שאין כן כל אוכל שאין שומן הגם שיאכל אדם וממלא בטנו אין הרגש השובע במעיו, ואלו הם דברים הנרגשים לכל מרגיש כידוע, והודיע הכתוב כאן במאמר ואכלתם לחמכם לשובע פירוש אפילו לחם לבד היוצא מן הארץ ירגישו באכילתו השובע, כי יש בו שומן הסועד לבב אנוש:
וישבתם לבטח בארצכם. ירצה כי לצד שכל הברכות האמורות בענין יכולין להתקיים ואין טובתם טובה, וכגון אם היו טרודין במלחמות ושנה חורשים וזורעים ושנה אין חריש וקציר ומשלמת שנה לשנה, אם כן אין היכר לברכה, תלמוד לומר וישבתם לבטח בארצכם אין מטריד אתכם וכל שנה ושנה תהיה לכם הברכה האמורה, ואומרו בארצכם פירוש שכל העולם יכירו וידעו כי היא ארצכם ואין לזרים אתכם בה ובזה לא יהיה לכם אפילו מיחוש ותשבו בטח:
עוד ירצה באומרו וישבתם לבטח פירוש שלא תטרחו אתם בקציר ובבציר אלא זרים יעבודו ואתם יושבים בקתדרא, ואומרו לבטח שאין מיחוש על הקנין היותו ביד עובדים:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
לשובע. בגי' אפילו אוכל קימעא:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא כו ה"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.