קטגוריה:ויקרא כה כו

[לט] וכי יש לך אדם בישראל וכו'. אבל אין לפרש כמו גבי גזל הגר (במדבר ה', ח') "ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו", וכי יש אדם בישראל שאין לו גואל, אלא זה גזל הגר שאין לו גואל (רש"י שם), דהכא איירי שמכר אחוזתו, ואין אחוזה לגר. והקשה הרא"ם, דבפרק קמא דקדושין (דף כא.) מוכיח רבי יהושע מהאי קרא דכתיב "ואם אין לאיש גואל" דאיירי ברשות, דאי מצוה, מאי "ואם אין לאיש גואל", וכי יש אדם בישראל שאין לו גואל, אלא זה שיש לו ואינו רוצה לגאול, ומזה נלמוד דרשות הוא, שאם אינו רוצה לגאול אינו מחוייב. והשתא לפירוש רש"י דפירש "ואם אין לאיש גואל" שאין ידו משגת, אם כן מנא לן למדרש "ובא גואלו" (פסוק כה) רשות:

ונראה לומר, כי רש"י סבירא ליה דליכא לפרש הכתוב "ואם אין לאיש גואל" שלא ירצה לגאול, דאם כן לכתוב קרא 'ואם לא יגאל', מאי "ואם אין לאיש גואל", דמשמע שאין לו גואל, ולפיכך צריך לומר שאין ידו משגת לגאול, דהשתא הוי שפיר שאין לו גואל, דכיון שלא יוכל לגאול, הרי אין לו גואל לגמרי. ומה שדרשו בגמרא (קידושין דף כא.) "ואם אין לאיש גואל" זה שיש לו ואינו רוצה לגאול, מפני שקשה, שאם אתה אומר ש"אין לו גואל" שאין ידו משגת לגאול, הרי אותו שלא יוכל לגאול הוא כבעל השדה עצמו, שהוא גם כן קרוב לעצמו (סנהדרין סוף ט ע"ב), וכיון שאין ידו משגת - גואל הקרוב, השתא שהקרוב אין ידו משגת - גואל קרוב אחר. וכן מקשה; וכי יש אדם בישראל שאין לו גואל שיוכל לגאול, אלא שיש לו גואלים ואינם רוצים לגאול, ומזה למדנו שרשות הוא לגאול אם ירצה לגאול:

ואם תאמר, כיון שהכתוב מדבר שהגואל הקרוב אין ידו משגת, והגואלים האחרים אינם רוצים לגאול, דאם לא כן, וכי יש אדם בישראל שאין לו גואלים, למה הוצרך לכתוב "ואם אין לאיש גואל" לומר שאין ידו משגת, לכתוב 'ואם לא יגאל' שכלם אינם רוצים לגאול, ונראה שדבר הכתוב בהוה, כי גואל הקרוב דרך לגאול אם יש לו, שלא ירצה שיהיה ששדה של אחיו או דודו ביד אחר, ולפיכך כתב אצל גואל הקרוב "ואם אין לאיש גואל", כלומר שאין ידו משגת, אבל מי שאינו קרוב כל כך לא ירצה לגאול: