מ"ג ויקרא כה כו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֕ישׁ כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ גֹּאֵ֑ל וְהִשִּׂ֣יגָה יָד֔וֹ וּמָצָ֖א כְּדֵ֥י גְאֻלָּתֽוֹ׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּגְבַר אֲרֵי לָא יְהֵי לֵיהּ פָּרִיק וְתַדְבֵּיק יְדֵיהּ וְיַשְׁכַּח כְּמִסַּת פּוּרְקָנֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):	וּגְבַר אֲרוּם לָא יְהֵי לֵיהּ מַאן דְחָמֵי לְמִפְרוֹק זְבִינוֹהִי וּתְאַרַע יְדֵיהּ וְיִשְׁכַּח הֵי כְמֵיסַת פּוּרְקָנֵיהּ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ואיש כי לא יהיה לו גואל" - (קידושין שם ת"כ) וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים אלא גואל שיוכל לגאול ממכרו

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[לט] וכי יש לך אדם בישראל וכו'. אבל אין לפרש כמו גבי גזל הגר (במדבר ה', ח') "ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו", וכי יש אדם בישראל שאין לו גואל, אלא זה גזל הגר שאין לו גואל (רש"י שם), דהכא איירי שמכר אחוזתו, ואין אחוזה לגר. והקשה הרא"ם, דבפרק קמא דקדושין (דף כא.) מוכיח רבי יהושע מהאי קרא דכתיב "ואם אין לאיש גואל" דאיירי ברשות, דאי מצוה, מאי "ואם אין לאיש גואל", וכי יש אדם בישראל שאין לו גואל, אלא זה שיש לו ואינו רוצה לגאול, ומזה נלמוד דרשות הוא, שאם אינו רוצה לגאול אינו מחוייב. והשתא לפירוש רש"י דפירש "ואם אין לאיש גואל" שאין ידו משגת, אם כן מנא לן למדרש "ובא גואלו" (פסוק כה) רשות:

ונראה לומר, כי רש"י סבירא ליה דליכא לפרש הכתוב "ואם אין לאיש גואל" שלא ירצה לגאול, דאם כן לכתוב קרא 'ואם לא יגאל', מאי "ואם אין לאיש גואל", דמשמע שאין לו גואל, ולפיכך צריך לומר שאין ידו משגת לגאול, דהשתא הוי שפיר שאין לו גואל, דכיון שלא יוכל לגאול, הרי אין לו גואל לגמרי. ומה שדרשו בגמרא (קידושין דף כא.) "ואם אין לאיש גואל" זה שיש לו ואינו רוצה לגאול, מפני שקשה, שאם אתה אומר ש"אין לו גואל" שאין ידו משגת לגאול, הרי אותו שלא יוכל לגאול הוא כבעל השדה עצמו, שהוא גם כן קרוב לעצמו (סנהדרין סוף ט ע"ב), וכיון שאין ידו משגת - גואל הקרוב, השתא שהקרוב אין ידו משגת - גואל קרוב אחר. וכן מקשה; וכי יש אדם בישראל שאין לו גואל שיוכל לגאול, אלא שיש לו גואלים ואינם רוצים לגאול, ומזה למדנו שרשות הוא לגאול אם ירצה לגאול:

ואם תאמר, כיון שהכתוב מדבר שהגואל הקרוב אין ידו משגת, והגואלים האחרים אינם רוצים לגאול, דאם לא כן, וכי יש אדם בישראל שאין לו גואלים, למה הוצרך לכתוב "ואם אין לאיש גואל" לומר שאין ידו משגת, לכתוב 'ואם לא יגאל' שכלם אינם רוצים לגאול, ונראה שדבר הכתוב בהוה, כי גואל הקרוב דרך לגאול אם יש לו, שלא ירצה שיהיה ששדה של אחיו או דודו ביד אחר, ולפיכך כתב אצל גואל הקרוב "ואם אין לאיש גואל", כלומר שאין ידו משגת, אבל מי שאינו קרוב כל כך לא ירצה לגאול:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל – וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְֹרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֲלִים? אֶלָּא גּוֹאֵל שֶׁיּוּכַל לִגְאוֹל מִמְכָּרוֹ (ספרא פרק ה,ב; קידושין כ"א ע"א).

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

ואומרו ואיש כי לא יהיה לו גואל. על דרך אומרם ז"ל (סנהדרין דף צג.) אין איש אלא הקדוש ברוך הוא דכתיב (שמות ט"ו, ג') ה' איש מלחמה, כשלא יהיה לו גואל כי אין איש שם על לב אין מנהל ואין מחזיק ביד אומה ישראלית להשיבה אל אביה, אל תאמר כי ח"ו אבדה תקוה, אלא והשיגה ידו ומצא כדי גאולתו, אמרו ז"ל (סנהדרין צ"ח) כי היסורין והגלות הם תקון האומה להכשירה, והוא מה שרמז והשיגה ידו על דרך אומרו (דברים ב', ט"ו) יד ה' היתה בם שהיא מדת הגבורה החובטת באומה בגלות המר, ובאמצעות זה ישיג למצוא כדי גאולת הבית: