קטגוריה:ויקרא יד מ
וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא.
וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא.
וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְחִלְּצוּ֙ אֶת־הָ֣אֲבָנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר בָּהֵ֖ן הַנָּ֑גַע וְהִשְׁלִ֤יכוּ אֶתְהֶן֙ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־מָק֖וֹם טָמֵֽא׃
וְצִוָּה֙ וְ - ו' החיבור
צִוָּה֙ - פועל, פיעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/6680
מורפ': HC/Vpq3ms הַכֹּהֵ֔ן הַ - מילית, ה' הידיעה
כֹּהֵ֔ן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3548
מורפ': HTd/Ncmsa וְחִלְּצוּ֙ וְ - ו' החיבור
חִלְּצוּ֙ - פועל, פיעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: c/2502 a
מורפ': HC/Vpq3cp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הָ֣אֲבָנִ֔ים הָ֣ - מילית, ה' הידיעה
אֲבָנִ֔ים - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/68
מורפ': HTd/Ncfpa אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr בָּהֵ֖ן בָּ - מילת יחס
הֵ֖ן - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, רבים
צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp3fp הַנָּ֑גַע הַ - מילית, ה' הידיעה
נָּ֑גַע - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5061
מורפ': HTd/Ncmsa וְהִשְׁלִ֤יכוּ וְ - ו' החיבור
הִשְׁלִ֤יכוּ - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: c/7993
מורפ': HC/Vhq3cp אֶתְהֶן֙ אֶתְ - מילית, מושא ישיר (את)
הֶן֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, רבים
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3fp אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־מִח֣וּץ מִ - מילת יחס
ח֣וּץ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/2351
מורפ': HR/Ncmsa לָעִ֔יר לָ - מילת יחס, ה' הידיעה
עִ֔יר - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/5892 b
מורפ': HRd/Ncfsa אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־מָק֖וֹם מָק֖וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4725
מורפ': HNcmsa טָמֵֽא טָמֵֽא - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2931
מורפ': HAamsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וְצִוָּה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַכֹּהֵ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְחִלְּצוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶת־הָ֣אֲבָנִ֔ים מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) בָּהֵ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)
הַנָּ֑גַע אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְהִשְׁלִ֤יכוּ מהפך (משרת, דרגא 5) אֶתְהֶן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶל־מִח֣וּץ מונח (משרת, דרגא 5) לָעִ֔יר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֶל־מָק֖וֹם טפחא (מלך, דרגא 2)
טָמֵֽא סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע, וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא מקום ידוע המיועד לכך.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיפַקֵּיד כָּהֲנָא וִישַׁלְּפוּן יָת אַבְנַיָּא דִּבְהוֹן מַכְתָּשָׁא וְיִרְמוֹן יָתְהוֹן לְמִבַּרָא לְקַרְתָּא לַאֲתַר מְסָאַב׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיפַקֵד כַּהֲנָא וְיִשְׁמְטוּן יַת אַבְנַיָא דִבְהוֹן מַכְתְּשָׁא וִיטַלְקוּן יַתְהוֹן לְמִבָּרָא לְקַרְתָּא לַאֲתַר מְסָאָב: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "וצוה הכהן וחלצו"-- הציווי בכהן והחליצה בכל אדם
[ב] "וחלצו"-- מלמד ששניהם חולצים, שניהם קוצעים, שניהם מביאים את האבנים. מכאן אמרו אוי לרשע אוי לשכנו. יכול הכותל הסמוך לאויר יהיו שניהם חולצים? ת"ל "ואחר חלץ את האבנים". כיצד? כותל שבינו לבין חברו-- שניהם חולצים. כותל הסמוך לאויר-- הוא לבדו חולץ.
[ג] "וחלצו את האבנים"-- יכול יחלוץ בו שתי אבנים ויקיים בו מצות חליצה? ת"ל "אשר בהם הנגע". אי "אשר בהם הנגע" יכול אפילו קרדומים? אפילו לבנים? ת"ל "אבנים"-- הא עד שיאמרו שני כתובים, אם לאו לא שמענו.
[ד] "והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר"-- אתהן חוץ לכל העיר, אין אדם חוץ לכל העיר אלא חוץ לעיירות המוקפות חומה בלבד.
"אל מקום טמא"-- שיהא מקומו טמא. ר' יהודה אומר, "אל מקום טמא"-- לרבות את הניטל.רש"י
"אל מקום טמא" - (ת"כ) מקום שאין טהרות משתמשות שם למדך הכתוב שהאבנים הללו מטמאות מקומן בעודן בו
גור אריה
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֶל מָקוֹם טָמֵא – מָקוֹם שֶׁאֵין טָהֳרוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת שָׁם; לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב, שֶׁהָאֲבָנִים הַלָּלוּ מְטַמְּאוֹת מְקוֹמָן בְּעוֹדָן בּוֹ (ספרא שם, פרק ד,ד).
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "ויקרא יד מ"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.