המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
[נג] דבר מועט. דאם לא כן, פשיטא שזבח בקר וצאן, ומאי בא לאשמועינן. אלא הכתוב בא לאשמועינן שמעט שלח לו. ודרך רשעים מדברים הרבה, ואפילו מעט אינם עושים (בבא מציעא דף פז.). ואין לומר שהכתוב בא לאשמועינן כי הרבה שלח לו, אם כן הוי למכתב 'ויזבח בקר וצאן לרוב', כדכתיב בדוכתי אחריתי אצל אדניה:
סד"ה בקר וצאן כו' נ"ב ויש טועין שפירשו משום דלא כתיב בקרא גבי זביחה או שחיטה כי אם צאן ובקר שינה הקרא ממשמעתו אלא שיהיה כפשוטו בקר א' וצאן א' ושכחו מה שכתיב וזבחת מבקרך ומצאנך מהרש"ל:
"ויזבח בלק בקר וצאן", פרש"י דבר מועט בקר אחד וצאן א' בלבד, והוא ממד' רבה, כי בכ"מ כתוב צאן ובקר, ופי' צאן ובקר הרבה והוא שם הקבוץ ובקר רבותא יותר מצאן.
ובא דרך לא זו אף זו, כפי הכלל באילת השחר (כלל קצט), אבל פה שכתוב בקר וצאן ע"כ פי' שזבח בקר א' ושלא הספיק לכלם הוסיף וזבח צאן א':
ויזבח בלק וגו'. נתכוין הכתוב בזה גם להודיע חרפת אדם זה, שלא החשיבו בלק לסעוד עמו אפילו סעודה ראשונה אלא שלח אליו ולשרים וגו', ואולי שדקדק לומר ולשרים אשר אתו שלא שלח אלא דבר המספיק לבלעם ולשרים הידועים שהיו אתו ושלל נעריו, וזה יגיד צרות עין בלק בכבוד בלעם. או לפי שחשב בלק כי בלעם יקח כל השלוח לו ויחזק בו כי הוא לו לבדו ולא יתן לשרים וכו' כי היה ידוע שהוא רע עין, לזה כששלח אמר בפירוש כי לא לו לבדו יהיה הטבח השלוח אלא לו ולשרים, ואמר אשר אתו אפשר שעשה לפי חשבון השרים שעמו פרט למזדמן שאם יזדמנו שרים אחרים עמו אין מנת בשר להם, ולזה תמצא שאמרו רז"ל (במד"ר פ"כ) שהקפיד בלעם על מיעוט הבשר ואמר למחר אני שולח מארה בנכסיו של זה ולמחר אמר לו בנה לי וגו' ז' פרים וז' אילים: