קטגוריה:במדבר י ו
ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם.
וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם.
וּתְקַעְתֶּ֤ם תְּרוּעָה֙ שֵׁנִ֔ית וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים תֵּימָ֑נָה תְּרוּעָ֥ה יִתְקְע֖וּ לְמַסְעֵיהֶֽם׃
וּתְקַעְתֶּ֤ם וּ - ו' החיבור
תְקַעְתֶּ֤ם - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/8628
מורפ': HC/Vqq2mp תְּרוּעָה֙ תְּרוּעָה֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8643
מורפ': HNcfsa שֵׁנִ֔ית שֵׁנִ֔ית - תואר, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8145
מורפ': HAafsa וְנָֽסְעוּ֙ וְ - ו' החיבור
נָֽסְעוּ֙ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: c/5265
מורפ': HC/Vqq3cp הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַֽ - מילית, ה' הידיעה
מַּחֲנ֔וֹת - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/4264
מורפ': HTd/Ncbpa הַחֹנִ֖ים הַ - מילית, ה' הידיעה
חֹנִ֖ים - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/2583
מורפ': HTd/Vqrmpa תֵּימָ֑נָה תֵּימָ֑נָ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
ה - סיומת, ה' המגמה
צורת יסוד: 8486
מורפ': HNcfsa/Sd תְּרוּעָ֥ה תְּרוּעָ֥ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8643
מורפ': HNcfsa יִתְקְע֖וּ יִתְקְע֖וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 8628
מורפ': HVqi3mp לְמַסְעֵיהֶֽם לְ - מילת יחס
מַסְעֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
הֶֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: l/4550
מורפ': HR/Ncmpc/Sp3mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וּתְקַעְתֶּ֤ם מהפך (משרת, דרגא 5) תְּרוּעָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
שֵׁנִ֔ית זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְנָֽסְעוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַֽמַּחֲנ֔וֹת זקף קטן (מלך, דרגא 2)
הַחֹנִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
תֵּימָ֑נָה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
תְּרוּעָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) יִתְקְע֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
לְמַסְעֵיהֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית, וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה, תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם וכן למחנות החונים בצפון ובמערב (רמב"ן).
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתִתְקְעוּן יַבָּבְתָא תִּנְיָנוּת וְיִטְּלוּן מַשְׁרְיָתָא דְּשָׁרַן דָּרוֹמָא יַבָּבְתָא יִתְקְעוּן לְמַטְּלָנֵיהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתִתְקְעוּן יַבֶּבְתָּא תִּנְיָינוּת וְיִטְלוּן מַשִׁרְיָתָא דְשָׁרַן דָרוֹמְתָּא יַבֶּבְתָּא יִתְקְעוּן לְמַטְלָנֵיהוֹן: |
מלבי"ם - התורה והמצוה
לד. ותקעתם תרועה . היל"ל והרעותם תרועה , כי פעל ותקעתם מעיד לתקיעה, שא”ל שפעל ותקעתם יצדק גם על התרועה, דהא אמר תתקעו ולא תריעו הרי שלשון התקיעה מיוחד לתקיעה, ולשון תרועה מיוחד לתרועה. מזה הוציאו חז”ל שקודם התרועה היה גם תקיעה. ויצדק פעל ותקעתם, מפני שהיה גם תקיעה.
וממ"ש תרועה יתקעו למסעיהם, ולא אמר יריעו, משמע שגם אחר תרועה יש תקיעה. וידעינן שגם בתרועה ראשונה היה גם תקיעה לפניה דגמרינן מתרועה השנית, וגם ידעינן בתרועה השנית שאמר תרועה יתקעו [הגם שזה נאמר גם על מחנות החונים מערב ודרום כמ"ש אחרי זה] שהיה גם תקיעה לפניה.
ור ' ישמעאל למד שהיה גם בתקיעה הראשונה תקיעה אחרי תרועה ממ"ש ותקעתם תרועה שנית. שהיל"ל ותקעתם עוד תרועה. וכבר בארתי ( תזריע סב) שיש הבדל בין עוד ובין שנית. שבמקום שאינו מקפיד על שווי הנמנים יאמר מלת עוד , ובמקום שמקפיד על שווי הנמנים יאמר מלת שנית. כמ”ש בירושלמי (פ"ב דשבת) וכובס שנית, מה ת”ל שנית, מקיש תכבוסת ראשונה לתכבוסת שניה. וכן ממ"ש ותקעתם שנית מבואר שיש להקיש תרועה ראשונה לתרועה שניה, שיהיה תקיעה גם לאחר תרועה ראשונה.
וכל מאמר זה מובא בגמ' (ר"ה דף לד סוכה דף נג). והגהתי כנוסח הגמ' וכפי הגהת הגר”א. ויתר הדברים מובנים. וממ"ש תרועה יתקעו למסעיהם פי' שר"ל שגם לשני המסעות הנותרים יתקעו תרועה א' לשניהם וי"א תרועה לכל א' וא' וכ"ה כברייתא דמס' מדות.
הערות
(ה) ותקעתם, אמנם אם תרצו שיתעוררו ההמונים ומחנות העם לנסוע מדרכם הרע ולשוב בתשובה הם לא יתעוררו ע"י תקיעה ויראת הרוממות רק צריך לתקוע תרועה שמזכיר פחד העונש, וגם בזה לא יתעוררו כל העם כולו שהם לא יתעוררו בתרועה אחת שבזה לא יתעוררו לנסור רק המחנות החונים קדמה, שהוא דגל מחנה יהודה ועמו יששכר שהם קדשו ה' ועסקו בתורה והם ישובו אל ה' בהערה ובתרועה אחת:
(ו) ותקעתם, אמנם המחנות החונים תימנה שהם במדרגה למטה מהם לא יתעוררו תיכף רק עד שתתקעו תרועה שנית ותוסיפו להעיר אותם משנתם בפחד ה' וענשו כמה פעמים ואז ונסעו המחנות החונים תימנה. ומפרש תרועה יתקעו למסעיהם שלהסיע את ההמונים ודלת העם צריך להריע בתוכחת מוסר ובהזכרת עונשי ה' ומשפטיו פעם אחר פעם:רמב"ן
אבל בספרי (בהעלתך עג) שנו: אי כשם שתוקע למזרח ולדרום כך תוקע למערב ולצפון? ת"ל "תרועה יתקעו למסעיהם" - תקיעה אחת לשתיהן, ויש אומרים שלש לכל רוח ורוח. עד כאן.
וכן הוא פשוטו של מקרא באמת שיתקעו לכל רוח כמו שפירשתי.
"תרועה יתקעו למסעיהם" - כבר פירשתי בסדר אמור אל הכהנים (ויקרא כג כד) כי התרועה רמז למדת הדין כי כן כתוב במסעות (לעיל ט כג) על פי ה' ביד משה והיא המנצחת במלחמה וכתוב (להלן פסוק ט) וכי תבאו מלחמה בארצכם וגו' והרעותם ועל כן אמר משה (להלן פסוק לה) וינוסו משנאיך מפניך וכבר פירשתי סוד הפנים בעשרת הדברות (שמות כ ג) וכן תראו כי חומת יריחו נפלה בתרועה דכתיב (יהושע ו י) עד יום אמרי לכם הריעו והרעותם וכתיב (שם פסוק כ) ויריעו העם תרועה גדולה ותפול החומה ולכך היתה חרם ובהקהיל את הקהל ראויים לתקיעה כי הפשוטה רמז למדת רחמים כי ימינו פשוטה לקבל שבים על כן יאמר (ו) בנחה (להלן פסוק לו) שובה ה' רבבות אלפי ישראל וכתיב (פסוק י) וביום שמחתכם ובמועדיכם ותקעתם כי המלחמה לתרועה והמועדים והשמחה לרחמים ורבותינו (ר"ה לג) העתיקו פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה ותרועה באמצע שלא יקצץ בנטיעות בראש השנה ויום הכפורים ועל הקרבן אבל הכוונה זו לתקיעה וזו לתרועה והמשכיל יביןספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר י ו"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.