"עא ""ואכלתם אותו בכ"מ", אפי' בבה"ק ועי' ביבמות (דף פ ע"ב), ומ"ש אתם וביתכם שביתו זו אשתו הנשואה (כנ"ל סי' כט) מרבה שאשתו נותנת רשות לעשר, שעל לאכול
א"צ קרא שאף בתרומה אוכלת, כן פי' ביבמות (דף פו):
כי שכר וגו' חלף וגו'. חזר לומר הדברים עצמן שאמר למעלה, לפי שאמר ואכלתם אותו בכל מקום שהוא חולין גמורים לזה נתן הטעם כי אין במעשר זה שום קדושה כתרומה או כדומה לה אלא ממון חול שאמר ה' לישראל לפרוע לכם שכר עבודתכם, ומעתה מה קדושה יש בו. ורז"ל (ספרי) אמרו שבא הכתוב לומר שאם עבד יטול ואם לא עבד לא יטול מכאן אמרו בן לוי שקבל עליו כל העבודות חוץ מאחד אין לו חלק בלויה, ואלו ואלו דברי אלהים חיים:
חסלת פרשת קרח
ואכלתם אותו בכל מקום - אפילו בקבר. שהיה בדין: הואיל ותרומה קרויה תרומה, ומעשר ראשון קרוי תרומה - אם למדתי לתרומה, שאין נאכלת אלא במקום אחד טהור - אף מעשר ראשון לא יהיה נאכל אלא במקום טהור! - ת"ל ואכלתם אותו בכל מקום - אף בקבר:
אתם וביתכם. להביא את בת ישראל המאורסת ללוי, שנותנת רשות:
כי שכר הוא לכם. אם עבד - יטול אם לא עבד - לא יטול. מכאן אמרו: בן לוי שקיבל עליו כל עבודת לויה חוץ מדבר אחד - אין לו חלק בלויה.