קטגוריה:במדבר יד טז
מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר.
מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְהֹוָה לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר.
מִבִּלְתִּ֞י יְכֹ֣לֶת יְהֹוָ֗ה לְהָבִיא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣ע לָהֶ֑ם וַיִּשְׁחָטֵ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃
מִבִּלְתִּ֞י מִ - מילת יחס
בִּלְתִּ֞י - מילית, שלילה
צורת יסוד: m/1115
מורפ': HR/Tn יְכֹ֣לֶת יְכֹ֣לֶת - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: 3201
מורפ': HVqc יְהוָ֗ה יְהוָ֗ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp לְהָבִיא֙ לְ - מילת יחס
הָבִיא֙ - פועל, הפעיל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/935
מורפ': HR/Vhc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הָעָ֣ם הָ - מילית, ה' הידיעה
עָ֣ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa הַזֶּ֔ה הַ - מילית, ה' הידיעה
זֶּ֔ה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/2088
מורפ': HTd/Pdxms אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־הָאָ֖רֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֖רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־נִשְׁבַּ֣ע נִשְׁבַּ֣ע - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7650
מורפ': HVNp3ms לָהֶ֑ם לָ - מילת יחס
הֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3mp וַיִּשְׁחָטֵ֖ם וַ - ו' החיבור
יִּשְׁחָטֵ֖ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/7819 a
מורפ': HC/Vqw3ms/Sp3mp בַּמִּדְבָּֽר בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
מִּדְבָּֽר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/4057 b
מורפ': HRd/Ncmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
מִבִּלְתִּ֞י גרשיים (שליש, דרגא 4)
יְכֹ֣לֶת מונח (משרת, דרגא 5) יְהוָ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)
לְהָבִיא֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶת־הָעָ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) הַזֶּ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֶל־הָאָ֖רֶץ טפחא (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣ע מונח (משרת, דרגא 5) לָהֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיִּשְׁחָטֵ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
בַּמִּדְבָּֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
'מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְהוָה לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם, וַיִּשְׁחָטֵם ולכן הרג אותם בַּמִּדְבָּר'.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | מִדְּלֵית יוּכְלָא קֳדָם יְיָ לְאַעָלָא יָת עַמָּא הָדֵין לְאַרְעָא דְּקַיֵּים לְהוֹן וְקַטֵּילִנּוּן בְּמַדְבְּרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מִן בִּגְלַל דְלָא הֲוָת יוּכְלָא מִן קֳדָם יְיָ לְאַעֲלָאָה יַת עַמָא הָדֵין לְאַרְעָא דְקַיֵים לְהוֹן וּקְטָלִינוּן בְּמַדְבְּרָא: |
רש"י
"מבלתי יכלת" - מתוך שלא היה יכולת בידו להביאם שחטם
"יכלת" - שם דבר הוא
ועוד, כאשר כתב 'מבלתי יכול' אינו משמע מבלתי כח, שכמה פעמים כתיב לשון זה, כמו "לא תוכל לאכול בשעריך" (דברים י"ב, י"ז), ובודאי יכול, רק שאינו רשאי (רש"י שם). ולפיכך אילו כתב 'מבלתי יכול' אינו משמע תשש כחו, רק שאינו עושה בשביל שום טעם, כי הדבר שאינו ראוי לעשות נקרא גם כן שאינו יכול, ולפיכך כתב "מבלתי יכולת", דהיינו שאין כאן יכולת וכח:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת – מִתּוֹךְ שֶׁלֹא הָיָה יְכֹלֶת בְּיָדוֹ לַהֲבִיאָם, שְׁחָטָם.
יְכֹלֶת – שֵׁם דָּבָר הוּא.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
העם. בא מאמר זה לסתור טענת הכנסת זרעו של משה, ואמר כי חילול ה' יהיה גם בזה כל שלא מכניס העם הזה, וכמו שכתבתי בפסוק ושמעו מצרים, וכח טענת משה היא שהגם שהם מנאצים אותו אם יהרגם בבת אחת יש חילול ה' גדול בכל העולם, ואולי כי הוא זה שרמז הכתוב בתחילת דברי משה שאמר ויאמר משה אל ה' פירוש אמירה זו היתה לסיבת דברים הנוגעים אל ה' כדי שלא יתחלל שמו ח"ו:
וישחטם במדבר. טעם שדבר בלשון זה, לרמוז את אשר יגשימו הדברים באלהי עולם, והטעם כי כשתהיה הסיבה כי ח"ו הוגבל בכח הנה הוא בגדר הגשם ח"ו:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
וישחטם במדבר. החי"ת שבורה לומר שעברו על התורה שכרת עליה שמונה בריתות בכלל ושמונה בריתות בפרט ועל כן נתן רשות למלאכי חבלה לפרוע על חטאתם:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר יד טז"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.