(איכה א כ): "רְאֵה ה' כִּי צַר לִי, מֵעַי חֳמַרְמָרוּ; נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי, כִּי מָרוֹ מָרִיתִי; מִחוּץ שִׁכְּלָה חֶרֶב, בַּבַּיִת כַּמָּוֶת."

'- ראה, ה', כמה צר לי : הצרה כבר משפיעה על הגוף שלי,  המעיים שלי חמרמרו (התנפחו) מרוב רעב; הצרה משפיעה גם על הנפש שלי, הלב שלי נהפך בקרבי ואני מתחרטת על כך שמריתי (מרדתי) בך; אין לי לאן לברוח - מחוץ לחומה  יש חרב של אויבים  המשכלת אותי (הורגת את בניי),  ובבית (בתוך החומה) יש רעב הקרוב למוות .

בפסוק הקודם ירושלים קראה לעמים אחרים שאהבו אותה, אבל הם רימו אותה ולא ריחמו עליה; לכן בפסוק הזה ירושלים קוראת ישירות אל ה' ואומרת לו: אתה, ה' ,  ראה כמה צר לי -מרוב רעב, המעיים שלי חמרמרו  -  התנפחו וצרבו , או התכווצו ( רש"י ) . כבר רואים עליי את הרעב.

המשפט יכול להתקשר לפניו או לאחריו (ראו הפך = הסתובב או שינה או הרס ):

1. לפניו: "מעי חמרמרו, נהפך ליבי בקרבי": המעיים שלי מתכווצים מרעב, וגם הלב שלי מתהפך מכאב (ראו לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות ). ועל-דרך הרמז: "החיצוניות - הוא הגוף ברמ"ח איברים שלו, שנשתנו ונהפכו... כי רמ"ח נהפכו ל חמ"ר ... והפנימיות הוא ה ל"ב , שנהפך ל ב"ל". וכן בהמשך הפסוק מדובר על חיצוניות ופנימיות: "מחוץ תשכל חרב, בבית כמוות".

2. לאחריו: "נהפך ליבי בקרבי, כי מרו מריתי": התחרטתי על כך שמריתי - "נהפך ליבי בקרבי למוטב"  (פלגי מים) .

הקריאה ראה ה'! מופיעה בארבעה פסוקים במגילה; מצבה של ירושלים נהיה חמור יותר מפסוק לפסוק:

• (איכה א ט): "וַתֵּרֶד פְּלָאִים, אֵין מְנַחֵם לָהּ;  רְאֵה ה' אֶת עָנְיִי, כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב"( פירוט ) - אני עניה וחלשה, האויב גדול וחזק ממני;
• איכה א יא: "נָתְנוּ מחמודיהם[מַחֲמַדֵּיהֶם] בְּאֹכֶל, לְהָשִׁיב נָפֶשׁ;  רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה, כִּי הָיִיתִי זוֹלֵלָה" ( פירוט ) - יש מחסור בלחם, אני מוכרת הכל בזול כדי להשיג אוכל;
• (איכה א כ): "רְאֵה ה' כִּי צַר לִי, מֵעַי חֳמַרְמָרוּ..."- אין אוכל בכלל, המעיים שלי מכווצות מרוב רעב;
• (איכה ב כ): "רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה, לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה; אִם תֹּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם, עֹלֲלֵי טִפֻּחִים?!..."- הרעב הנורא מכל - נשים אוכלות את ילדיהן מרוב רעב.

ויש כאן גם רמז לפסוקים נוספים, שבהם ה' רואה בעניים של החלשים:

• (בראשית כט לב): "וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן, כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי"( פירוט )
• שמואל ב טז יב: "אוּלַי יִרְאֶה ה' בעוני[בְּעֵינִי], וְהֵשִׁיב ה' לִי טוֹבָה תַּחַת קִלְלָתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה"
• (מלכים ב יד כו): "כִּי רָאָה ה' אֶת עֳנִי יִשְׂרָאֵל מֹרֶה מְאֹד וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל"
• (דברי הימים א כא טו): "וַיִּשְׁלַח הָאֱלֹהִים מַלְאָךְ לִירוּשָׁלַים לְהַשְׁחִיתָהּ וּכְהַשְׁחִית רָאָה ה' וַיִּנָּחֶם עַל הָרָעָה וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ"
• (משלי כד יח): "פֶּן יִרְאֶה ה' וְרַע בְּעֵינָיו, וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ"- כשה' מעניש מישהו על חטאיו, ואנשים אחרים לועגים לו ומבזים אותו, הלעג מכפר על החטאים וה' משיב מעליו אפו ( פירוט ).