קובץ יסודות וחקירות/נזיקין

הגדרה

המזיק לחבירו חייב לשלם לו (בבא קמא ב. באריכות, ובמקומות רבים נוספים בבבא קמא).
לדוגמא, שורו נגח את שורו של חבירו (בבא קמא ב.).
בערך זה נדון בממונו של אדם שהזיק. לגבי אדם שהזיק בגופו ע"ע אדם המזיק.

מקור וטעם

במקור האיסור להזיק יש שש דעות (הובאו (חוץ מדעת המשנה למלך) בקהילות יעקב בבא קמא א ובקונטרסי שיעורים בבא קמא א-יח):
א) גזל (רבינו יונה אבות א-א ד"ה משה השני. והטור שעח-א כתב: גניבה וגזילה. והאפיקי ים ח"א מב-ה והקובץ שיעורים בבא קמא ק כתבו שאינו עובר בגזל).
ב) השבת אבידה – "לא תוכל להתעלם" (דברים כב-ג).
ג) הפסוק (ויקרא יט-יח) "ואהבת לרעך כמוך" (יד רמ"ה בבא בתרא כו.).
ד) הפסוק (ויקרא יט-יד) "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" (יד רמ"ה שם).
ה) מצוות הדיינים – "שופטים ושוטרים תיתן לך" (דברים טז-יח). שהרי הבית דין מחוייבים למנוע מאדם להזיק לחבירו, וממילא אסור לכל אדם להזיק לחבירו ע"פ הוראת הבית דין.
ו) מדרבנן (משנה למלך רוצח ב-ב לגבי איסור קלקול רשות הרבים, והמנחת חינוך נג-א [ה] הקשה עליו שהוא דאורייתא, שיכול לגרום מיתה או היזק לאדם).
מקור החיוב לשמור על ממונו שלא יזיק הוא מסברא (קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א, והוסיף שכמו כן גם חיוב הרחקת נזיקין הוא מסברא , ורק חיוב תשלומי נזיקין הוא מפסוק).
בטעם חיוב נזקי ממונו חקרו ראשי הישיבות האם הוא משום שהוא ממונו וחייב בתוצאות מעשי ממונו, או משום שהיה חייב לשמור את ממונו ולא שמרו (הגר"ש שקאפ בבא קמא א, הגרנ"ט קטו, קי ד"ה ונראה, אבן האזל נזקי ממון א-א ס"ק יד. קונטרסי שיעורים בבא קמא ב-ג,ד: רמב"ם – כהלוואה, רשב"א – בור הוא עונש על שלא שמר אך בשאר מזיקין צריך לשלם לניזק כהלוואה. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד: להשלים את הנזק, כהלוואה).

פרטי הדין

ספק נזיקין לחומרא (רשב"א בבא קמא ב:, דן בדבריו קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ד).
המזיק אתרוג מהודר, חידש המהר"ם מינץ (קיג) שיכול לשלם לניזק אתרוג כשר שאינו מהודר. אך חלקו עליו האחרונים וכתבו שצריך לשלם אתרוג מהודר (משנה למלך מעשה הקרבנות טז-ז וחכם צבי קכ, מחלוקתם הובאה בבאר היטב ושערי תשובה או"ח תרנו, ובפתחי תשובה אה"ע לא).
שומר נכנס תחת הבעלים לנזיקין. וחקרו האם הוא מדיני שומרים, או שנחשב כבעלים לעניין נזיקין (קונטרסי שיעורים בבא קמא ח-טו).
כח כחו של בהמתו – לתוס' פטור עליו ולרא"ש חייב (קונטרסי שיעורים בבא קמא יא-ג, אמנם הוסיף שיש שביארו שגם לדעת התוס' חייב).

אנשים

המזיק גוי, הסתפקו האחרונים האם חייב (קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יז).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אדםהמזיק, אין חזקה לנזקין, אש, בור, גירידיליה, גרמאוגרמי, היזקראיה, היזק שאינו ניכר (וטעמו קשור לגדרי נזיקין, דנו בזה שם בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעם), הרחקת נזיקין, חובל (אדם שמזיק את גופו של חבירו), כופר (תשלום), מבטל כיסו שלחבירו, מזיק שעבודו שלחבירו, מיטב, מצמצם, נהנה, נזיקיןבהקדש, פשיעה, צרורות, קרן (בשור), שןורגל, תשלומי נזיקין.