קובץ יסודות וחקירות/מצמצם

הגדרה

גורם לאדם או לבהמה שלא יוכלו לזוז ממקום עמידתם, וע"י כך ימותו (הסוגיא בסנהדרין עו:, האריך בסוגיא זו ברכת אברהם סנהדרין עו:).
בפירוש "מצמצם" נחלקו הראשונים האם עושה מעשה בידיו, שתוקפו שלא יזוז לכאן ולכאן (רש"י סנהדרין סוף עו:, יד רמ"ה שם ד"ה פיסקא כבש), או שאינו כובשו בידיו, אלא עושה מעשה שגורם שלא יוכל לזוז (מאירי סנהדרין עו: ד"ה המשנה השניה).
לדוגמא, כבש עליו (אחז את ראשו ותקפו) לתוך המים או לתוך האש שלא יוכל לעלות משם ומת (משנה סנהדרין ט-א (עו:) וברטנורא שם), הכניסו לבית ועישן עליו ומת, הכניסו לבית של שייש והדליק נר עד שמת בהבל (רמב"ם רוצח ג-ט).

מקור וטעם

המקור שחייב בדיני נפשות מהפסוק "או באיבה הכהו בידו וימות, מות יומת המכה רוצח הוא" (במדבר לה-כא) ודורשים "או באיבה" – לרבות את המצמצם (סנהדרין עו:).
בטעמו כתבו האחרונים שלושה צדדים:
א) הפסוק מגלה שמצמצם נחשב מעשה ולא גרמא.
ב) היא גזירת הכתוב שחייב אע"פ שהוא גרמא (ברכת אברהם סנהדרין עו: בעניין מצמצם אות א חקר בין שני הצדדים הללו).
ג) בנפשות חייב אע"פ שאינו מעשה משום שבנפשות האיסור הוא על התוצאה שהאדם מת, ולא על הפעולה שהרגו (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה מצמצם אותיות לב לג, אמנם במפענח צפונות יב-ה חקר אם איסור רציחה הוא בפעולה או בתוצאה. שיטה מקובצת בבא קמא נו. – אינו מעשה).
ונפק"מ לגבי שאר התורה, כגון חילול שבת, עשיית תפילין ותעשה ולא מן העשוי – האם מצמצם נחשב מעשה (ברכת אברהם סנהדרין עו: בעניין מצמצם ה ד"ה ונפ"מ) .
בגדרו נחלקו המפרשים לשש דעות :
א) הוא גרמא, שהרי לא הוא הרגו אלא השמש וכד' (רש"י סנהדרין עז. (ד"ה רב) בדעת רב אחא בר רב שפוטר בנזיקין, אחיעזר ח"ג לז-א, ומביא שהרמב"ן בקונטרס דינא דגרמי קרא למצמצם "גרמא").
ב) הוא דומה לגרמא (ערוך לנר סנהדרין עז. על תוס' ד"ה בנזקין: גרמא דומה למצמצם).
ג) הוא גרמי (מאירי סנהדרין סוף עו:).
ד) הוא דומה לדינא דגרמי. ואינו דומה לגרמא, משום שהוא עצמו עושה את ההיזק, וודאי שימות, וההיזק מתחיל מייד והולך ומתחזק (רא"ש סנהדרין עז. סי' ב).
ה) הוא חמור יותר מגרמי, שדברי הגמרא על המחלוקת במצמצם בנזיקין וכו' היא אפילו למ"ד שגרמי פטור (מאירי שם בהמשך דבריו).
ו) הוא כמעשה בידיים (רמב"ם רוצח ג-ט).

בדינים שונים

בנזיקין, כגון שצמצם בהמת חבירו בשמש ומתה, נחלקו אמוראים: רבינא מחייב בק"ו מנפשות, ורבא אחא בר רב פוטר, משום שיש מיעוט לגבי נפשות – "רוצח הוא" (סנהדרין עו:). והלכה שחייב (רמב"ם חובל ומזיק ו-יב), אך יש שפסקו שפטור (הובאו במאירי סנהדרין סוף עו:).
בגלות הסתפק הברכת אברהם האם חייב (סנהדרין עו: בעניין מצמצם ח).
בשאר התורה, כגון חילול שבת, עשיית תפילין ותעשה ולא מן העשוי – הסתפק הברכת אברהם האם מצמצם נחשב מעשה (סנהדרין עו: בעניין מצמצם ה ד"ה ונפ"מ).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: גירידיליה, גרמאוגרמי, כחכחו, כחו, מבטל כיסו שלחבירו, נזיקין (דיני נזיקיןבכלל, ושם בסעיף "מקור וטעם" דנו במקור האיסור להזיק), רוצח.