לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/כחו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

מעשה שלא האדם עצמו עשאו, אלא שנעשה ע"י פעולתו של האדם (הסוגיא בסנהדרין עז:).
לדוגמא, פתח צינור והמים הזיקו בהליכתם – דינו כאדם המזיק וחייב (בבא קמא ו. ורש"י ד"ה כחו).
נקרא גם "מכחו" (בבא קמא כב. "מכחו קאזלי", רמב"ם רוצח ג-יב "מכחו היא באה").

מקור וטעם

[עריכה]

בטעם שכחו כגופו חקר הקונטרסי שיעורים (בבא קמא יא-ה ד"ה ובאמת) האם כחו הוא גופו ממש, שהוא כחלק ואבר מגופו, או שכחו נפרד מגופו, אלא שהדין הוא שדין כחו זהה לדין גופו.
בגדרו כתב הקונטרסי שיעורים (בבא קמא יא-ו ד"ה על) שהוא תולדה של גופו, וכן בדיני שבת ובשאר התורה חיוב כחו הוא מדין תולדות.

בדינים שונים

[עריכה]

בשחיטה צריך שיהיה כחו ממש ולא כח קלוש (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה כחו בשחיטה).

פרטי הדין

[עריכה]

זרק אבן כלפי מעלה וחזרה ונפלה כנגד מקום זריקתה – אינו כחו, שהרי חזרה לארץ מאליה (רש"י סנהדרין עז: ד"ה והלכה) מצד טבעה והרי כלה כחו (מאירי סנהדרין עז: בסופו).
זרק אבן כלפי מעלה ובדרך חזרתה נפלה לצדדים, דהיינו שלא כנגד מקום זריקתה, היא כחו (משמע מרש"י סנהדרין עז: ד"ה והלכה), והמאירי (סנהדרין עז: בסופו) חידש שזהו כחו אלא שהוא כח חלוש.
זרק אבן לכותל וחזרה לאחוריה והרגה – חייב (סנהדרין עז:). ויש בזה שלוש שיטות:
א) בפשטות הוא כחו (רמב"ם רוצח ג-יב).
ב) יש מי שכתב שהוא כח כחו (מנחת שלמה בבא קמא יא ט).
ג) והמאירי חילק שבאבן וכד', שאין דרכה לחזור לאחוריה מאליה, הוא כחו. אך בכדור, שדרכו לחזור לאחוריו מאליו, אם זרקו וחזר לאחוריו והרג תוך ד' אמות – פטור, שאין זה כחו אלא מטבעו של הכדור, ורק חוץ לד' אמות חייב (מאירי סנהדרין עז: ד"ה היה, שהגמרא שם מחלקת בדין ד' אמות רק לגבי כדור).
כיווץ מתכת וע"י כך קפצה ועלתה מאליה – אין זה כחו, שהרי זה מחמת טבע המתכת (שו"ת חלקת יעקב או"ח עא-ד).
דבר המחובר לבהמה, וכן משא שעליה אע"פ שאינו מהודק ומחובר בה – אינו כוחה אלא גופה (בבא קמא יז: ותוס' ד"ה וחמור).
חיציו הם כחו (בבא קמא כב., רש"י סנהדרין עז: ד"ה גיריה, שיטה מקובצת בבא קמא נו. ד"ה ונראה).
אש – בטעם חיובה נחלקו אמוראים האם אישו משום חיציו או משום ממונו (בבא קמא כב.). ולדעה שאישו משום חיציו (וכך הלכה (רמב"ם נזקי ממון יד-טו)) ישנם שלושה צדדים בדינו (קונטרסי שיעורים בבא קמא יג-לג):
א) הוא מעשה בידיים ממש ומכוחו.
ב) הוא מעשה בידיים אך לא מכוחו.
ג) אינו מעשה בידיים ואינו מכוחו, אלא שנעשית על ידו.

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים: גירי/דיליה, גרמא/וגרמי, כח/כחו, /מצמצם, צרורות.