קובץ יסודות וחקירות/פשיעה
הגדרה
[עריכה]אדם שלא שמר כדרך השומרים וע"י כך ניזוק חפץ של חבירו (רש"י בבא קמא סב. ד"ה פשעה).
בדיני שומרים.
מקור וטעם
[עריכה]המקור לחיוב שומרים בפשיעה הוא מהפסוק "על כל דבר פשע" (שמות כב-ח).
בטעם חיובו של השומר לשלם על פשיעה חקרו האחרונים האם הוא מדין מזיק (שלא שמר) או מדין שהתחייב באחריותו (קונטרסי שיעורים בבא קמא יח-יג) .
הנכס
[עריכה]שטרות – נחלקו הראשונים לגבי שומר שפשע בשמירת שטרות, האם חייב (שו"ע חו"מ סו-מ).
פרטי הדין
[עריכה]זמן החיוב – זמן חיובו של גזלן הוא משעת המשיכה, אך לגבי זמן חיובו של פושע דנו האם הוא משעת המשיכה או משעת הפשיעה (קצוה"ח רצא-א).
איני יודע – שומר שאמר איני יודע אם באונס (ופטור) או בפשיעה (וחייב) – חייב, מדין איני יודע אם פרעתיך (קצוה"ח רצא-יד ד"ה אמנם קשיא).
שומר שלא הציל את הפיקדון משום שהיה טרוד בהצלת ממונו שלו, כגון בשריפה, נחלקו הפוסקים האם היא פשיעה ואפילו שומר חינם חייב (ש"ך חו"מ שג-ז בדעת שו"ת הרמ"א קו), או שאינה פשיעה, ושומר חינם פטור ורק שומר שכר חייב (קצוה"ח שג-ג בדעת הרמ"א שם, והביא גם את הש"ך).
אחריות – הלשון "איני מקבל אחריות" כוללת גם פשיעה, אך לא מזיק בידיים. לכן המלווה על המשכון והתנה שאינו מקבל אחריות – פטור גם מפשיעה, אך אם הזיק בידיים – חייב (קצוה"ח עב-יד).
אדם שאינו שומר כלל , כגון שומר שלא משך את החפץ , פטור אפילו בפשיעה (נתיה"מ שא-א (ד"ה והנה בשומרים) בדעת הרמב"ם).
ערכים קרובים
[עריכה]ערכים קרובים: אדם המזיק, גרמאוגרמי, נזיקין, שומרחינם, שומרים.