קובץ יסודות וחקירות/מיטב

הגדרה

בתשלומי נזיקין, אם המזיק בא לשלם קרקע, עליו לשלם ממיטב שדותיו (בבא קמא ו: ורש"י ד"ה לא, גיטין מח:, האריכו בסוגיא זו קונטרסי שיעורים בבא קמא ז ושרידי אש בבא קמא יג).
בערך זה נדון בדין התשלומים ממיטב הארץ. לגבי תשלומי נזיקין בכלל ע"ע תשלומי נזיקין.
לדוגמא, בהמתו של המזיק אכלה ערוגה של הניזק, אם המזיק משלם קרקע – עליו לשלם משדה עידית (בבא קמא ו:).

מקור וטעם

מקורו לגבי שן ורגל מפורש בפסוק: "כי יבער איש שדה או כרם ושילח את בעירו וביער בשדה אחר, מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם" (שמות כב-ד). ושאר הנזיקין נלמדים משן ורגל (בבא קמא ה. ורש"י ד"ה תחת נתינה).
טעמו (לשיטת רבי שמעון שדריש טעמו דקרא) כדי שאנשים לא יגזלו ויחמסו, משום שיחששו שבית דין ירדו לנכסיהם ויגבו מן העידית (גיטין מט:).
במהותו של שדה מיטב חקר הקונטרסי שיעורים האם הוא נחשב סוג אחר של חפץ (כמו החילוק בין קרקע למטלטלין, ובין מחובר לתלוש), או שהם אותו החפץ, ורק מיטב חביב יותר לבעלים (בחפצא או בגברא).
ונפק"מ לגבי דבר שמשובח יותר ממיטב: אם הם אותו חפץ – יש בכלל מאתיים מנה וגם הוא נחשב מיטב אלא שיש בו תוספת, אך אם הוא סוג אחר של חפץ – אינו נחשב מיטב ואין בכלל מאתיים מנה (קונטרסי שיעורים בבא קמא ז-ו ד"ה ואשר: רש"י – סוג אחר של חפץ, תוס' – חביב יותר).
בגדר חיוב תשלומי המיטב חקר הקונטרסי שיעורים (בבא קמא ז-יא) האם המיטב משועבד לניזק (ואם אין למזיק מיטב הוא כעני שמחוייב ורק אין לו לשלם), או שיש רק דין לגבות ממנו (ואם אין לו אינו מחוייב כלל).
===פרטי הדין === גזל פירות או אכל משדה חבירו – אין דינו כמזיק אלא כשאר חוב, ואינו משלם ממיטב (ריטב"א גיטין מט: ד"ה רבינא).
עדים זוממים שרצו לחייב זיבורית או בינונית – נחלקו הראשונים האם משלמים ממיטב (תוס': ישלמו מיטב, תוס' הרא"ש והמאירי: לא ישלמו מיטב. דן במחלוקתם קונטרסי שיעורים בבא קמא ז-יג).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: נזיקין (דיני נזיקיןבכלל, ושם בסעיף "מקור וטעם" דנו במקור האיסור להזיק), תשלומי נזיקין.