קובץ יסודות וחקירות/צרורות

הגדרה

בעל חיים שבשעת הילוכו ניתזו מתחת רגליו אבנים או עפר והזיקו - משלם חצי נזק (הסוגיא בבא קמא יז. והלאה, האריך בסוגיא זו קונטרסי שיעורים בבא קמא יא).
לדוגמא, בהמה שנכנסה לחצר הניזק, וניתזו צרורות (אבנים או עפר) מתחת רגליה ושברו את הכלים (רמב"ם נזקי ממון ב-ג).

מקור וטעם

מקורם מהלכה למשה מסיני (בבא קמא ג: ורש"י ד"ה בחצי). ונחלקו הראשונים מה מלמדת ההלכה למשה מסיני:
א) מלמדת שצרורות הם ממונא ולא קנסא (רש"י בבא קמא ג: ד"ה בחצי, דן בדבריו קונטרסי שיעורים בבא קמא יא-ב. ובשיטה מקובצת שם הביא גירסא שמפורש בגמרא "דהלכתא גמירי לה דממונא הוא". אמנם חכמת שלמה שם ביאר בדעת רש"י, וכן בדעת הגירסא שבשיטה מקובצת, שההלכה למשה מסיני היא רק שמשלם חצי נזק, ו"דממונא הוא" אינו חלק מההלכתא).
ב) מלמדת שהם תולדה של רגל (רשב"א בבא קמא ג: (ד"ה הא) בפירוש הראשון).
ג) מלמדת שאע"פ שהם תולדה דרגל לא משלם אלא חצי נזק (תוס' בבא קמא ג: ד"ה לפוטרו, לחם יהודה על הרמב"ם נזקי ממון ב-ג).
בטעמם חידש הקונטרסי שיעורים (בבא קמא יא-ח) שאינו משום שחייב על כוחו של ממונו, אלא הוא מזיק חדש, שבהמתו יצרה מזיק חדש, וממילא הוא בעל המזיק.
מהותם – צרורות הם תולדה דרגל (בבא קמא ג:), שהרי באים מכח הרגל (רש"י שם ד"ה בחצי) ולכן פטור ברשות הרבים, ואעפ"כ בחצר הניזק אינם כרגל שמשלם נזק שלם, אלא משלם חצי נזק (בבא קמא ג:). ואינם תולדה של קרן, שהרי דרכה בכך ואין בזה שינוי ולא כוונה להזיק (מאירי בבא קמא יז. ד"ה היתה).
והקונטרסי שיעורים (בבא קמא יא-ב,י) חידש שאינם קרן ואינם רגל, ואינם מדין בהמתו שהזיקה, אלא הם מזיק מחודש בפני עצמו.

בדינים שונים

כופר – נחלקו הראשונים האם יש כופר בצרורות, ויש בזה שלוש דעות (קונטרסי שיעורים בבא קמא יא-ו):
א) רמב"ם: יש כופר בצרורות, ומשלם חצי כופר.
ב) רש"י והרא"ה: אין כופר בצרורות.
ג) קונטרסי שיעורים בדעת רש"י והרא"ה: למ"ד כופרא כפרה (וכן הלכה) אין כופר בצרורות, למ"ד כופרא ממונא יש בהם כופר.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: כחו, נזיקין (דיני נזיקיןבכלל, ושם בסעיף "מקור וטעם" דנו במקור האיסור להזיק), שןורגל, תשלומי נזיקין.