קבא דקשייתא קב

קושיא קב

קשיא לי להסוברין, עייין תוס' קידושין (דף מ״ג ע״ב ד״ה תנן) דבקטנה אביה ולא היא. איך יפרנסו הסוגיא דקרנא (קידושין מ״ד ע״ב) בהא דצריכה גט ומיאון, כיון דהאב על כרחך לפנינו לקבל גיטה, אם כן למה צריכה מיאון, נשאל לאב. וממה נפשך, אם יאמר שהוא מרוצה הרי היא ודאי מקודשת, ואם אינו מרוצה ליכא מיאון, וגם גט אינה צריכה, דהרי אביה ודאי יכול לעכב.

ועוד קשיא לי, אפילו להסוברין דקטנה עצמה יכולה לקבל גט, מכל מקום על כרחך מיירי שאביה כאן, דאם לא כן ניחוש שמא בשעת כתיבת הגט עדיין לא שמע האב. ואם כן יקשה להסוברין (עיין טור אבן העזר סימן ל״ז) דהקידושין חלין רק מכאן ולהבא משעת ריצוי, ואם כן אם לא שמע האב עד אחר כתיבת הגט, אם כן הוי ככותב גט לאשה דעלמא דלא מהני. וגם תמוה איך שייך שיהיה חל מכאן ולהבא, והלא מבואר בש״ס דגם בקידושי ביאה מהני עיין שם (דף מ״ו) בפיתה לשם אישות. ועל הסוברין דחל למפרע גם כן תמוה, דמאי שנא מיתומה שהגדילה דצריך בעל דוקא אחר שהגדילה. ומה שמחלק המהרי״ק בשורש ל׳ דשם ביתומה הוי דבר שלא בא לעולם מה שאין כן באב דבידו לקדשה עכשיו על ידי אביה. והוא תמוה, והרי שם ביבמות (דף ק״ט ע״ב) מאן דאמר דצריך בעל דוקא הוא רב, והרי רב סובר (יבמות צ״ג) אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, וצריך עיון: