קבא דקשייתא קג

קושיא קג

קשה לי על המהר"ם לובלין שבת (דף עב) גבי מאהבה ומיראה דסובר דעובר עבירה מחמת אונס יסורים הבית דין עונשין אותו כל דליכא סכנת נפשות. ולפענ"ד כיון דמבואר בש"ס כתובות (דף נא) גבי יצר אלבשיה דאינה נאסרת והוי כשוגג ואונס, ומכל שכן מחמת יסורין, ואין לך יצר אלבשה יותר מזה, ומש"ס שם מוכח דא בעושה מעשה חשבינן ליה כשוגג דלא כהים של שלמה ריש פרק ו' דיבמות, דהרי קאמר הש"ס דאפילו אומרת אלמלא כו'. וגם הגאון "מקוטנא" בספרו ישועות ישראל סובר דפטור ואינו נפסל לעדות. אך מה שהביא שם ראיה מדברי התשב"ץ שכתב אם העידו שקר שיראו שלא יחתכו להם היד או איזה אבר, לא נפסל. ופלא איך הביא ראיה כזו והלא מבואר להדיא בדברי הש"ך ביורה דעה סימן קנ"ז ק"ק ג' דעל סכנת אבר מותר לעבור על כל הלאוין חוץ משבת וספק דילן הוא רק ביסורין גרידא בלא סכנת אבר. אבל מה שהקשיתי מכתובת (דף נ"א) דמוכח דפטור וצריך עיון גדול.