הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

צדיק = הנותן לכל אחד את המגיע לו ואינו לוקח את שאינו מגיע לו

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: צדק

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: צדק

צדיק, בלשון המקרא, אינו תואר לאדם המבין בקבלה, נותן ברכות או כותב קמיעות;

צדיק בא מהשורש צדק, שפירושו לתת לכל אדם את מה שמגיע לו, לתת שכר לטובים ועונש לרעים: " "הצדיק באנשים הוא הנותן לכל דבר את המגיע לו" " (רמב"ם, מורה נבוכים א לד; ראו גם כוזרי ג ג-ה) .

ישנן דרגות שונות של צדיקים - אלה הדואגים רק לצדק של עצמם, ואלה שדואגים לצדק של כל החברה:

צדיק בדרגה נמוכה דואג לצדק בסביבתו הקרובה - לוקח לעצמו רק את מה שמגיע לו, ואינו לוקח מהזולת את מה שמגיע לזולת. בבית המשפט, צדיק הוא הצד הצודק - בין אם הוא התובע (שהרי הוא לא יתבע אדם למשפט אלא-אם-כן זה מגיע לו), ובין אם הוא הנתבע (שהרי, הוא לא פוגע באנשים ולכן אין הצדקה לתבעו למשפט):

דברים כה א: "כי יהיה ריב בין אנשים, וניגשו אל המשפט ושפטום; והצדיקו את הצדיק, והרשיעו את הרשע..." - הפסוק מתאר משפט צודק, שבו השופטים מחליטים מיהו ה"צדיק" בדינו ומיהו ה"רשע", ונותנים לכל אחד את המגיע לו (ראו גם הלכות מכות בבית המשפט ).
בהנחיות לשופטים נאמר (שמות כג ז-ח): "מדבר שקר תרחק; ונקי וצדיק אל תהרוג, כי לא אצדיק רשע. ושוחד לא תיקח; כי השוחד יעוור פיקחים, ויסלף דברי צדיקים": נראה שבשני הפסוקים הכוונה לאדם שהוא הצד הצודק במשפט - בפסוק ז נאמר שצריך לעשות כל מאמץ כדי שלא להוציא להורג בטעות את הצד הצודק (ראו ונקי וצדיק אל תהרוג ), ובפסוק ח נאמר, שכאשר השופט לוקח שוחד, השוחד גורם לו לתפוס בצורה מסולפת ומעוותת את דברי הצד הצודק, ולהטות את הדין לרעתו.
בחנוכת בית-המקדש, ביקש שלמה שה' ישפוט בין בני ישראל, והשתמש בלשון דומה לפסוק מספר דברים (מלכים א ח לא-לב): "את אשר יחטא איש לרעהו, ונשא בו אלה להאלותו; ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה. ואתה תשמע השמים, ועשית ושפטת את עבדיך - להרשיע רשע, לתת דרכו בראשו; ולהצדיק צדיק, לתת לו כצדקתו".
הנביאים הוכיחו את בני ישראל על כך שהם מעוותים משפט (עמוס ה כג): "מצדיקי רשע עקב שוחד; וצדקת צדיקים יסירו ממנו", וכנראה גם (עמוס ב ו): "כה אמר ה': על שלושה פשעי ישראל, ועל ארבעה לא אשיבנו; על מכרם בכסף צדיק, ואביון בעבור נעליים", (עמוס ה יב) "כי ידעתי רבים פשעיכם, ועצומים חטאותיכם; צוררי צדיק לוקחי כופר, ואביונים בשער הטו" - הם מטים את דינם של הצדדים הצודקים במשפט תמורת בצע כסף.
וגם בספר משלי מצאנו תוכחה דומה (משלי יח ה): "שאת פני רשע לא טוב - להטות צדיק במשפט" ( פירוט ).

צדיק בדרגה גבוהה משתדל לתת לכל אדם ואדם בעולם את המגיע לו, כלומר, נאבק באופן פעיל כדי שהצדק ייצא לאור, למשל:

יחזקאל כג מה: "ואנשים צדיקים המה ישפטו אותהם - משפט נואפות, ומשפט שופכות דם; כי נואפות הנה, ודם בידיהן": הצדיקים שופטים את הנשים הרשעות על-פי מעשיהן.
תהלים לז ל: "פי צדיק יהגה חכמה; ולשונו תדבר משפט": הצדיק משתמש במחשבות חכמות כדי להגיד דברים שיעזרו להכריע במשפט, כמו שעשה שלמה במשפטו הידוע (ראו ביאור:מלכים א ג ).
יחזקאל יח ה-ט: "ואיש, כי יהיה צדיק, ועשה משפט וצדקה. אל ההרים לא אכל, ועיניו לא נשא אל גילולי בית ישראל; ואת אשת ריעהו לא טימא, ואל אישה נידה לא יקרב. ואיש לא יונֶה - חבולתו חוב ישיב, גזילה לא יגזול; לחמו לרעב ייתן, ועירום יכסה בגד. בנשך לא ייתן, ותרבית לא ייקח - מעוול ישיב ידו; משפט אמת יעשה בין איש לאיש. בחוקותיי יהלך ומשפטיי שמר לעשות אמת; צדיק הוא חיה יחיה, נאום ד' ה'" - פירוש המילה צדיק היא ועשה משפט וצדקה - צדיק הוא אדם העושה משפט (בבית המשפט) וצדקה (מחוץ לבית המשפט); הצדיק המתואר כאן גם מקיים מצוות שבין אדם למקום.
מלאכי ג יח: "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד אלוהים לאשר לא עבדו" - ייתכן שיש כאן הקבלה: הצדיק הוא עובד האלהים, כי עבודת האלהים מתבטאת בעיקר בעשיית צדק. וייתכן שיש כאן שני עניינים שונים: צדיק בין אדם לחברו, עובד אלהים בין אדם למקום.
משלי י כא: "שפתי צדיק ירעו רבים, ואוילים בחסר לב ימותו" - רק הצדיק, היודע לתת לכל אחד ואחד את המגיע לו, יכול לרעות, להנהיג, אנשים רבים ( פירוט ).

בחינה עצמית - האם אני צדיק?

האם, כאשר אני רוצה להשיג מטרה מסויימת ומתכנן איך לעשות זאת, אני חושב על אמצעים כשרים וחוקיים? משלי יב ה: "מחשבות צדיקים משפט; תחבולות רשעים מרמה" ( פירוט ).
האם, כאשר אני רוצה להגיד דבר שעלול לפגוע בזולת, אני חושב היטב לפני-כן כדי שלא להגיד דבר רע? משלי טו כח: "לב צדיק יהגה לענות; ופי רשעים יביע רעות" ( פירוט ).
האם אני שמח כשאני שומע שנעשה משפט צדק, גם אם אני עצמי מפסיד מכך? משלי כא טו: "שמחה לצדיק עשות משפט; ומחיתה לפועלי אוון" ( פירוט ). האם אני שמח כשאני רואה נקמה שנעשתה באדם רשע? תהלים נח יא: "ישמח צדיק כי חזה נקם; פעמיו ירחץ בדם הרשע" ( פירוט ). האם השמחה שלי גדולה במיוחד כאשר העונש של הרשע נובע ישירות מהפשע שניסה לבצע? (משלי כט ו): "בפשע איש רע מוקש, וצדיק ירון ושמח"( פירוט ).
האם אני מתעב אנשים שעושים עוול, גם כשהם לא פוגעים בי אישית? משלי כט כז: "תועבת צדיקים איש עוול; ותועבת רשע ישר דרך". האם אני מתעב דיבורים של שקר, גם כשהם לא פוגעים בי אישית? משלי יג ה: "דבר שקר ישנא צדיק; ורשע יבאיש ויחפיר" ( פירוט ).
האם אני מודע לצרכים החומריים של חיות הבית שלי ודואג לספק אותם? משלי יב י: "יודע צדיק נפש בהמתו; ורחמי רשעים אכזרי" ( פירוט ).
האם אני מודע גם לצרכים החומריים של הגוף שלי, ודואג לספק אותם במדוייק, לא פחות ולא יותר? משלי יג כה: "צדיק אוכל לשובע נפשו; ובטן רשעים תחסר" ( פירוט ).
אם הלויתי כסף למישהו שהתנהג ברשעות ולא החזיר, האם אמשיך להלוות לאנשים אחרים שאינם רשעים? תהלים לז כא: "לווה רשע ולא ישלם; וצדיק חונן ונותן" ( פירוט ).
האם, כאשר אני שופט אנשים אחרים, אני מצליח להפריד בין אדם רשע לבין בני ביתו, ולשפוט כל אחד בפני עצמו? משלי כא יב: "משכיל צדיק לבית רשע; מסלף רשעים לרע" ( פירוט ).
האם, כאשר אני שופט אנשים עניים, אני יודע, בוחן מקרוב את כל פרטי הדין בעצמי כדי להוציא משפט צדק, ולא מסתפק במה שאומר לי עורך הדין של הצד העשיר? (משלי כט ז): "ידע צדיק דין דלים, רשע לא יבין דעת"( פירוט ).

מושגים דומים

צדיק - נקי

אדם נקי הוא אדם שאין לו חטא חיצוני וגלוי, בעוד שאדם צדיק הוא אדם שהצדק עמו גם באופן פנימי (ראו נקי ).

ומלבי"ם כתב להיפך: " "כבר בארתי בפירוש איוב (ד 7-8, כב 18) שיש הברל בין נקי ובין צדיק:"

"שהנקי הוא בהשקף אל עצמו, שהוא עצמו חף מפשע."
"והצדיק הוא בהשקף אל אחרים, שאחרים יצדיקו אותו. והגם שהוא רשע בפני עצמו."

"ויצויר צדיק בלתי נקי, ונקי בלתי צדיק - אם העולם טועים ומצדיקים את הרשע ומרשיעים את הצדיק" ." ( בפירוש על מכילתא סימן ריא )

אולם, בכל שאר הפסוקים שמזכירים "צדיק", אי אפשר לומר שהוא "רשע בפני עצמו". אפילו בפסוקים מספר איוב, שהמלבי"ם מביא כראיה לדבריו, קשה לפרש כך:

(איוב כב יט): "יראו צדיקים וישמחו, ונקי ילעג למו"- הצדיקים ישמחו על כך שה' ישפוט את הרשעים; לא סביר שהכוונה לאנשים שהם צדיקים רק כלפי חוץ.
(איוב כז יז): "יכין וצדיק ילבש, וכסף נקי יחלק"- הצדיקים ייהנו מהרכוש שיצברו הרשעים; גם כאן, המסר של הפסוק מחייב להניח שמדובר בצדיק אמיתי, לא רק כלפי חוץ.
(איוב יז ח): "ישמו ישרים על זאת, ונקי על חנף יתערר, ויאחז צדיק דרכו, וטהר ידים יסיף אמץ"- הצדיק יתחזק בדרכו, דרך הצדיקות; לא מתאים לאדם שצדקתו רק כלפי חוץ.
(בראשית כ ד): "ואבימלך לא קרב אליה ויאמר 'ד', הגוי גם צדיק תהרג?! הלא הוא אמר לי אחתי הוא, והיא גם הוא אמרה אחי הוא, בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת!'"- אבימלך טוען שהוא צדיק כלפי ה', לא רק כלפי בני אדם.
תהלים צד כא: " "יגודו על נפש צדיק," "ודם" "נקי ירשיעו" ".
ראו גם פירושים שונים על מכילתא זו , על הפסוק (שמות כג ז) "ונקי וצדיק אל תהרוג".

צדיק - רשע

התואר "רשע" מופיע פעמים רבות כניגודו של התואר "צדיק", וזה מתאים לפירושינו: הצדיק הוא הנותן לכל אחד את המגיע לו, ו הרשע הוא הלוקח מהזולת את המגיע לו ולוקח לעצמו את שאינו מגיע לו .

צדיק - חף מפשע

האם צדיק הוא אדם שעושה צדק בפועל, או רק אדם שנמנע מעשיית רע? ראו:

מאמרים נוספים

דיונים בפורומים:

פסוקים נוספים

חבקוק א ד: "על כן תפוג תורה, ולא ייצא לנצח משפט; כי רשע מכתיר את הצדיק, על כן ייצא משפט מעוקל" (ראו הזעקה של חבקוק )
חבקוק א יג-ב4: "למה תביט בוגדים - תחריש, בבלע רשע צדיק ממנו... וצדיק באמונתו יחיה" (ראו התוכחה של חבקוק )
תהלים א ה: "על כן לא יקומו רשעים במשפט, וחטאים בעדת צדיקים" (ראו ביאור:מאמרים על תהלים א )
תהלים פב ג: "שפטו דל ויתום; עני ורש הצדיקו".
(משלי י יא): "מקור חיים פי צדיק, ופי רשעים יכסה חמס"- דבריו של הצדיק, המקדם את הצדק והמשפט, נותנים חיים לעולם ( פירוט ).
(משלי י לא): "פי צדיק ינוב חכמה, ולשון תהפכות תכרת" - מדיבורו של אדם צדיק אפשר ללמוד חכמה ( פירוט )
(משלי יא ט): "בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו"- הצדיקים נחלצים או מחלצים את רעיהם מדברי חנופה, בכך שהם אומרים לכל אחד את מה שמגיע לו ( פירוט ).
(משלי יב כו): "יתר מרעהו צדיק; ודרך רשעים תתעם"- הצדיק תר ומחפש עבור רעהו את הדרך הנכונה ( פירוט ).

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2002-11-24.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:צדיק - הנותן לכל אחד את המגיע לו ואינו לוקח את שאינו מגיע לו

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/cdiq

ביאור:צדק

מצב גרסת הדף