פסיקתא דרב כהנא ב

<< · פסיקתא דרב כהנא · ב · >>

פרשה ב - פיסקא שקלים (כי תשא)

א

רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה (תהלים ג, ג). ר' שמואל בר אימי ורבנין. ר' שמואל בר אימי פתר קרייה בדואג ואחיתופל. רבים אומרים לנפשי, זה דואג ואחיתופל. ולמה היה קורא אותם רבים, שהיו רבים בתורה. אומרים לנפשי, אומרים לדוד: אדם ששבה את הכבשה והרג את הרועה והפיל ישראל בחרב יש לו תשועה? אין ישועתה לו באלהים סלה (שם). אמר דוד: ואתה י"י הסכמת עמהם וכתבת בתורתך ואמרת: מות יומת הנואף והנואפת (ויקרא כ, י). מגן בעדי (תהלים ג, ד), שהגנות עלי בזכות אבותי. כבודי (שם), שהחזרת אותי למלכות. ומרים ראשי (שם), תחת שהייתי חייב לך הרמת ראש נתת לי תלוי ראש על ידי נתן הנביא ואמר לי, גם י"י העביר חטאתך ולא תמות (שמואל ב יב, יג). \

ורבנין פתרין קרייה באומות העולם. רבים, אילו אומות העולם. ולמה קורא אותם רבים, דכת' הוי המון עמים רבים (ישעיהו יז, יב). אומרים לנפשי, אומרים לישראל, אומה ששמעה מפי אלהיה בהר סיני לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שמות כ, ב), ולסוף ארבעים יום אמרה לעגל אלה אלהיך ישראל (שם לב, ד), יש לה תשועה. אין ישועתה לו באלהים סלה, אמרו ישראל: ואתה ה' הסכמתה עמהם וכתבתה בתורתך ואמרת: זובח לאלהים יחרם (שמות כב, יט). מגן בעדי, שהגנת עלינו בזכות אבותינו. כבודי, שהשריתה שכינתך בתוכנו, דכתיב: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה, ח). ומרים ראשי, תחת שהיינו חייבים לך הרמת ראש נתת לנו תלוי ראש על ידי משה ואמרת: כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל, יב).

ב

ר' יעקב בר יודא בשם ר' יונתן דבית גוברין פתח: דרך עצל כמסוכת חדק ואורח ישרים סלולה (משלי טו, יט). דרך עצל, זה עשו הרשע. כמסוכת חדק, דהוא מדמיא להדא סירתא דאת מפש' לה מן הכא והיא מתעריא מן הכא. כן הוא עשו הרשע מתהפך, איית גלגולותך דימוסייך ארנונך, לית ליה קניס ליה ומזמי ליה. ואורח ישרים סלולה, זה הקב"ה, דכתיב ביה: ישרים דרכי י"י וצדיקים ילכו בה (הושע יד, י), שהכשיר את לשונו למשה ואמר: כי תשא את ראש בני ישראל.

ג

ר' יונתן פתח: וישח אדם וישפל איש וגו' (ישעיהו ב, ט). וישח אדם, אילו ישראל דכתיב בהון: ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם (יחזקאל לד, לא). וישפל איש, זה משה דכתיב ביה: והאיש משה עניו מאד (במדבר יב, ג). אמר משה לפני הקב"ה: רבון העולמים! יודע אני ששחו ישראל לעגל והושפלתי אני, ואל תשא להם (ישעיהו ב, ט)? אמר לו: אשא להם, כי תשא את ראש.