ערכי לשון הקודש - אול

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערכי לשון הקודשאות האלףערך: אול


ספר השרשים לרד"ק

  • "אֱוִיל הנביא" (הושע ט ז), ועם יו"ד היחש, "כּלי רעה אֱוִילִי" (זכריה יא טו), "וֶאֱוִילִים בחסר לב ימותו" (משלי י כא), ענינם שוטה, שוטים.[* 1]
  • "וְאִוֶּלֶת בידיה תהרסנו" (משלי יד א), פירש אשת אולת, כי אולת שם דבר ולא שם תאר. וכן "אִוֶּלֶת אדם תסלף דרכו" (משלי יט ג). ויתכן להיות השם והתאר משקל אחד, ויהיה "אִוֶּלֶת בידיה" תאר, בפלס "עַוֶּרֶת(ויקרא כב, כב), ואף על פי שזה חירק וזה פתח הכל אחד במשקל.
  • ומלת "אוּלַי" נכתבנה בשרש אלה.

מחברת מנחם

ערכי מצודת ציון


מקורות נוספים

הערות שוליים

  1. ^ [שׁטה שׁוטים], א"א ענין שוטה ושטות אינו לשון עברי אלא לשון ארמי. וכן אויל, וסכל וכסיל על הרוב מתורגם שטיא.