משנה ערכין ט ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק ט · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

עיר שגגותיה חומתהיג, ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אינה כבתי ערי חומה.

ואלו הן בתי ערי חומה:  שלש חצרות של שני שני טו בתים מוקפות חומה מימות יהושע בן נוןטז, כגון קצרה הישנה יז של ציפורים[1], וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונו, וירושלים, וכן כיוצא בהן.

נוסח הרמב"ם

עיר שגגותיה חומתה ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אינה כבתי ערי חומה ואלו הן בתי ערי חומה שלש חצרות של שני שני בתים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון כגון קצרה ישנה של ציפורין וחקרה של גוש חלב ויודפת הישנה וגמלה וחדיד וגדוד ואונו וירושלים וכל כיוצא בהן.

פירוש הרמב"ם

עיר שגגותיה חומתה ושאינה מוקפת חומה כו': ראוי שתדע שמי שהיה מוקף חומה כשנכנס יהושע אע"פ שאינו מוקף עכשיו הרי דינו כדין המוקף ומי שלא היה מוקף מימות יהושע אע"פ שהוא עכשיו מוקף על שדה הארץ יחשב:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שגגותיה חומתה - שלא הקיפוה חומה אלא הקיפוה בתים ותכיפת הבתים זו לזו הן כחומה:

אינה כבתי ערי חומה - דחומה כתיב ולא שגגותיה חומתה:

ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון - אבל המוקפת חומה מימות יהושע אע"פ שאין לה חומה עכשיו, נידון כבתי ערי חומה. דלוא חומה כתיב, מלא בוי"ו ואל"ף יד, דמשמע לו ומשמע לא, כלומר אין לו עכשיו והיה לו חומה קודם לכן הוי נמי בית חלוט בה:

שלש חצרות - שבכל אחת ואחת שני בתים, מקרי עיר:

כגון קצרה - שם עיר קטנה שהיתה מחוץ לצפורי:

וחקרא שבגוש חלב וכו' - כל הנך דחשיב במתניתין, ידועים שהיו מוקפות מימות יהושע בן נון. וירושלים דקחשיב במתניתין, קיי"ל דאין בית חלוט בירושלים יח, הלכך איכא למ"ד בגמרא דתרתי ירושלים הוו ואין זו ירושלים הקדושה שאין הבית חלוט בה, אלא ירושלים אחרת שהיתה בא"י וגם היא מוקפת חומה מימות יהושע, והיה הבית חלוט בה כשאר בתי ערי חומה:

פירוש תוספות יום טוב

שגגותיה חומתה. וכן העתיק הרמב"ם בפי"ב מה' שמטה וגם בתוספתא בתי חצרים אע"פ שיש להם חומה גג וכו'. וצ"ע שכותלי בתים חומתה ה"ל למתני:

ושאינה מוקפת חומה כו'. כתב הר"ב דלוא חומה כתיב מלא בוי"ו ואל"ף. וכן פירש"י. וכתבו התוס'. שאינו כן בחומשין מדויקות. כתיב בוי"ו. ולא קרי באל"ף. ע"כ ובחומשין מדויקים שלנו איפכא כתיב באל"ף וקרי לו בוי"ו. וכן נמסר במסורה:

מימות יהושע בן נון. בת"כ איש כי ימכור בית מושב עיר חומה יכול הקיפוה חומה מכאן ולהבא ת"ל בית מושב עיר חומה שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון:

שלש חצרות. או יתר. של ב' ב' בתים. או יתר. הרמב"ם פי"ב מה"ש:

כגון קצרה וכו'. תניא ) ר' ישמעאל בר' יוסי למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקדשום אבל ראשונות בטלו משבטלה קדושת הארץ קסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לע"ל. גמ'. וז"ל הרמב"ם בנא"י וזה היה בבית ראשון אבל אח"כ בטלה קדושה ראשונה. ולזה אין סומכין בבית שני אלא כשהיה מוקף כשעלה עזרא וכיוצא בזה כתב בחבורו פי"ב מה"ש:

וירושלים. כתב הר"ב קי"ל דאין בית חלוט בירושלים. משום דכתיב (ויקרא כ"ה) לקונה אותו לדורותיו וקסבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים. ומאן קא מקני ליה. רש"י. ועמ"ש במ"ד פי"ב דנגעים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יג) (על המשנה) שגגותיה כו'. וצריך עיון, שהוה ליה למיתני שכותלי בתים חומתה:

(יד) (על הברטנורא) וכתבו התוס', שאינו כן בחומשים מדויקים. כתיב בוי"ו, ולא קרי באל"ף. ע"כ. ובחומשים מדויקים שלנו כתיב לא באל"ף, וקרי לו בוי"ו. וכן נמסר במסורה:

(טו) (על המשנה) שני. או יותר. הר"מ:

(טז) (על המשנה) מימות. בתורת כהנים, איש כי ימכור בית מושב עיר חומה, יכול הקיפוה חומה מכאן ולהבא, ת"ל בית מושב עיר חומה, מימות יהושוע בן נון:

(יז) (על המשנה) כגון כו'. תניא כו' למה מנו חכמים את אלו, שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקדשום, אבל ראשונות בטלו משבטלה קדושת הארץ. קסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתא ולא קדשה לעתיד לבוא. גמרא. וסיים הר"מ, ולזה אין סומכין בבית שני אלא שהיה מוקף כשעלה עזרא:

(יח) (על הברטנורא) משום דכתיב לקונה אותו לדורותיו, וקסבר לא נחלקה ירושלים לשבטים, ומאן קא מקני ליה. רש"י:


פירושים נוספים

  1. ^ יש גורסים "ציפורי".