משנה ערכין ט ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק ט · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

המוכר בית בבתי ערי חומה, הרי זה גואל מיד, וגואל כל שנים עשר חדש. הרי זה כמין ריבית ואינה ריבית.

מת המוכר, יגאל בנוז. מת הלוקח, יגאל מיד בנו.

אינו מונה לו שנה אלא משעה שמכר לו, שנאמר (שם), "עד מלאת לו שנה [ תמימה" ].

וכשהוא אומר "תמימה", להביא חדש העיבור. רבי אומר, יתן לו שנה ועיבורה.

נוסח הרמב"ם

המוכר בית בבתי ערי חומה הרי זה גואל מיד וגואל כל שנים עשר חודש הרי זו כמין ריבית ואינה ריבית מת המוכר יגאול בנו מת הלוקח יגאול מיד בנו ואינו מונה שנה אלא משעה שמכר לו שנאמר עד מלאות לו שנה תמימה (ויקרא כה ל) כשהוא אומר תמימה להביא חודש העיבור רבי אומר ליתן לו שנה בעיבורה.

פירוש הרמב"ם

המוכר בית בבתי ערי חומה הרי זה גואל מיד כו': רבי אומר כי מה שנאמר בתורה שנה תמימה היא שנת חמה שהיא שס"ה יום ואין חוששין לשעות בדינין האלו ואם היתה מעוברת נותנין לו חדש העבור ואף על פי שימי השנה המעוברת ש"פ ואחד וחכ"א כי מה שאמר רחמנא שנה הוא י"ב חדש מיום ליום ומה שנאמר תמימה להביא חדש העבור והלכה כחכמים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הרי זה גאל מיד - ואין דינו כדין שדה אחוזה שאינו גואל פחות משתי שנים:

הרי זה כמין ריבית - שכשמחזיר לו מעותיו בתוך שנה ואין זה מנכה לו כלום נמצא שנשתמש בביתו בשכר המתנת מעותיו:

ואינה ריבית - גמורה. דרבית לא מקריא אלא על ידי הלואה שודאי באה לידי רבית, שאינה נחלטת לעולם, ולא על ידי מכר שהרי אם לא יגאלנה ותחלוט לו אין כאן רבית:

יגאל בנו - בתוך שנה אם ירצה. אבל אחר ש. נה, נחלט ואינו נגאל עוד, כדכתיב ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וגו':

משעה שמכר לו - שאם מכרה ראובן לשמעון בניסן ושמעון ללוי באייר, כיון שהגיע ניסן הוא נחלט ח, ואין מונין למכר שני אלא לראשון, שנאמר עד מלאת לו, דמשמע לזה שהיתה שלו:

להביא חודש העיבור - שאם היתה שנה מעוברת אינה נחלטת עד י"ג חודש:

שנה ועיבורה - בין בשנה פשוטה בין בשנה מעוברת נותנים לו שנת לבנה שהיא שלש מאות וחמשים וארבע יום. וימים שיתרים שנת חמה על שנת לבנה אחד עשר יום שבעבורן אנו מעברים השנה. והלכה כחכמים:

פירוש תוספות יום טוב

יגאל בנו. פשיטא מ"ד [איש כי ימכור בית מושב והאי לא מכר קמ"ל. והיתה גאולתו מ"מ. גמ':

יגאל מיד בנו. פשיטא מ"ד] לקונה אותו אמר רחמנא והא לא קנה. קמ"ל והיתה גאולתו מ"מ. גמ':

אינו מונה לו שנה אלא משעה שמכר לו. פי' הר"ב שאם מכרה ראובן לשמעון בניסן ושמעון ללוי באייר. כיון שהגיע ניסן הוא נחלט לשני דמה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו. כר' יוחנן בגמ':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על המשנה) בנו. פשיטא. מהו דתימא איש כי ימכור בית מושב והאי לא מכר, קמ"ל והיתה גאולתו מ"מ. מיד בנו, פשיטא. מהו דתימא לקונה אותו אמר רחמנא, והאי לא קנה, קמ"ל והיתה גאולתו מכל מקום. גמ':

(ח) (על הברטנורא) לשני. דמה מכר ראשון לשני כל זכות שתבוא לידו. גמרא:


פירושים נוספים