משנה ערכין ח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק ח · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

חרמי כהנים אין להם פדיון, אלא ניתנים לכהנים כתרומה.

רבי יהודה בן בתירא אומר, סתם חרמים לבדק הביתטו, שנאמר (שם כז) "כל חרם קדש קדשים הוא לה'".

וחכמים אומרים, סתם חרמים לכהנים, שנאמר (שם) "כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתוטז. אם כן למה נאמר "כל חרם קדש קדשים הוא לה'"? שהוא חל על קדשי קדשים ועל קדשים קלים.

נוסח הרמב"ם


פירוש הרמב"ם

חרמי כהנים אין להם פדיון אלא נותנין לכהנים כו': ר' יהודה בן בתירא מפרש מה שאמר לכהן תהיה אחוזתו שבא להודיענו העיקר שהקדמנו בפרק שלפני זה והוא מה שאמר לא יאמר הואיל והיא יוצאה לכהנים הרי היא תתת ידי וכו' לפי שנאמר תהיה אחוזתו ר"ל שהוא כמו שדה אחוזה שיוצא מתתת יד לוקח ביובל כן תצא מתחת יד כהן זה שלקחה לכל אחיו הכהנים וחכמים למדין דין זה ממה שנאמר כשדה החרם ולא נאמר כשדה חרם ור' יהודה בן בתירא לא דריש ה"א הידיעה ודעת ר' יהודה שהוא חל על הקדשים מתוך מה שאמר רבי ישמעאל אח"כ והלכה כחכמים: וכן מי שהחרים בזמן הזה מטלטלים סתם הרי הן לכהנים ומקרקעי בחוצה לארץ דינם כדין המטלטלים ר"ל שהם לכהנים אבל מי שהקדיש לבדק הבית מותר לו לפדותה בדבר מועט לכתחלה ומשליך אותן דמים לים אבל נתנו שיעור שלא יהא הדבר המועט פרוטה אלא כמו שאמרו ד' זוזי והקרוב להן לפרסומי מילתא ולא התרנו זה אלא לכתחלה בזמן הזה שאין בית המקדש קיים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

חרמי כהנים - חרמים שהחרימום כדי לתתם לכהנים:

אין להם פדיון - כדכתיב (שם) לא ימכר ולא יגאל. אבל חרמי בדק הבית יש להם פדיון, דאדעתא דהכי אחרמינהו, דהא אין ראוי לבדק הבית אלא מעות:

וחכמים אומרים סתם חרמים לכהנים - והלכה כחכמים. והמחרים מטלטלים בזמן הזה, וכן המחרים קרקעות בחוץ לארץ שדינם כמטלטלין לענין זה, נותנם לכהנים. והמקדיש לבדק הבית בזמן הזה שאין שם בית, פודה אותן לכתחילה בדבר מועט יז, ולא יפחות לכתחלה מארבעה זוזים או קרוב לזה, אבל לא בשוה פרוטה לבד או כיוצא בזה, משום דליכא פרסומי מלתא:

שהוא חל על קדשי קדשים - כדמפרש ואזיל, מחרים אדם את קדשיו כו':

פירוש תוספות יום טוב

רבי יהודה בן בתירא אומר סתם חרמים לבדק הבית. ואל יעלה על דעתך שיש הפרש בין אמרם קדשי בדק הבית. ובין אמרם חרמי בדק הבית. לפי שהשמות משונים והענין א'. ואמרו ל"ש דאפיק להו [בלשון קדש ול"ש דאפיק להו בלשון חרם] הרמב"ם בפי' משנה ג' פ' בתרא דתמורה:

וחכ"א סתם חרמים לכהנים. כתב הר"ב והלכה כחכמים. וכ"כ הרמב"ם. ובכ"מ רפ"ז מה"ע הניח בצ"ע דבגמ' משמע דהלכה כר"י בן בתירא:

שנאמר כשדה החרם וגו'. וריב"ב מאי עביד ליה מבעי ליה לכהן שהקדיש [שדה] חרמו [שלא יאמר הואיל ויוצא לכהנים וכו' כדתנן] (דתנן) במ"ג פ' דלעיל וכמ"ש שם. ואידך מחרם החרם. ואידך חרם החרם לא משמע ליה. ור"י בן בתירא דחל על ק"ק ועל קדשים קלים מנא ליה. ס"ל כר' ישמעאל דמתניתין דלקמן. גמ'. ומ"ש הר"ב והמקדיש לב"ה בזמן הזה פודה אותן כו'. ומשליך המעות בנהר. כדאיתא בגמ' [דף כ"ע] וכתבתי בריש פרקין. ומ"ש ארבעה זוזי. עיין ג"כ שם ועוד בפ"ו משנה ב':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טו) (על המשנה) חרמים. ואל יעלה על דעתך שיש הפרש בין אמרם קדשי בדק הבית ובין אמרם חרמי בדק הבית, לפי שהשמות משונין והענין אחד. ואמרו, לא שנא דאפיק להו [בלשון קודש ולא שנא בלשון חרם]. הר"מ:

(טז) (על המשנה) שנאמר כו'. ור' יהודה בן בתירא מאי עביד ליה, מבעיא ליה לכהן שהקדיש שדה חרמו שלא יאמר הואיל ויוצא לכהנים וכו' כדתנן במשנה ג' פרק דלעיל. ואידך כו' וריב"ב קדשי קדשים וקדשים קלים מנא ליה, סבירא ליה כר' ישמעאל דבמתניתין דלקמן:

(יז) (על הברטנורא) ומשליך המעות בנהר:


פירושים נוספים