משנה ערכין ח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק ח · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אמר אחד, הרי היא שלי בעשר סלעים, ואחד אומר בעשרים, ואחד אומר בשלשים, ואחד אומר בארבעים ואחד אומר בחמשים,

  • חזר בו של חמשים, ממשכנין ו מנכסיו עד עשר.
  • חזר בו של ארבעים, ממשכנין מנכסיו עד עשר.
  • חזר בו של שלשים, ממשכנין מנכסיו עד עשר.
  • חזר בו של עשרים, ממשכנים מנכסיו עד עשר.
  • חזר בו של עשר, מוכרים אותה בשויה ונפרעים משל עשר את המותר.

הבעלים אומרים בעשרים וכל אדם אומרים בעשרים -- הבעלים קודמים, מפני שהן מוסיפין חומש.

נוסח הרמב"ם

אמר אחד הרי היא שלי בעשר סלעים ואחר אומר בעשרים ואחר אומר בשלשים ואחר אומר בארבעים ואחר אומר בחמישים חזר בו של חמישים ממשכנין מנכסיו עשר חזר בו של ארבעים ממשכנין מנכסיו עשר חזר בו של שלשים ממשכנין מנכסיו עשר חזר בו של עשרים ממשכנין מנכסיו עשר חזר בו של עשר מוכרין אותה בשוה ונפרעין משל עשר את המותר.

הבעלים אומרים בעשרים וכל אדם אומרין בעשרים הבעלים קודמין מפני שהן מוסיפין חומש

פירוש הרמב"ם

אמר אחד הרי היא שלי בעשר סלעים ואחד אומר כו': כל זה אם חזרו בדיבורם ראשון ראשון אבל אם נתן דרך משל הראשון ארבעים ונתן השני מ"ה ונתן השלישי נ"ה אחר כך חזרו השני והשלישי כאחד ר"ל בבת אחת נוטלים מן הראשון עשרה ומן השני ט' ומן השלישי ח' ועל דרך זה תקיש וזהו ענין מה שאמרו לא שנו אלא שכל אחד עומד במקומו אבל אין כל א' עומד במקומו משלשין ביניהן וכתוב בברייתא חזרו כולן בבת אחת משלשין ביניהן:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ממשכנים מנכסיו עד עשר וכו' - והני מילי כשחזרו זה אחר זה, אבל חזרו כולן כאחד, משלשים ביניהן בשוה. כיצד, אמר הראשון הרי הוא שלי בעשר ואמר השני בעשרים ואמר השלישי בעשרים וארבע ז, וחזרו בהן השלישי והשני כאחד, נותנים אותו לראשון בעשר, וממשכנים מנכסי השני בשבע ומנכסי השלישי בשבע, ונמצא ההקדש גובה עשרים וארבע. וכן אם חזרו שלשתן כאחד ונמכר מהקדש בשלש, ממשכנים בנכסי כל אחד משלשתן שבעה סלעים. וכן על דרך זה לעולם:

פירוש תוספות יום טוב

ממשכנין מנכסיו כו'. אע"פ שלא היה כאן אלא דבור. וכבר כתבתי הטעם במשנה ו' פ"ק דקדושין:

עד עשר. כתב הר"ב וה"מ כו'. ואמר השני בכ' ואמר הג' בכ"ד כו'. והכי אסברה לה הרמב"ם בפ"ח מה"ע. וטעמא נראה דאשמועינן אע"ג דהשני נותן פחות ממה שמפסיד ההקדש בחזרתו והשלישי נותן יותר:

הבעלים קודמים מפני שהם מוסיפין חומש. ועיין בספ"ק דבכורות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ו) (על המשנה) ממשכנין. אע"פ שלא היה כאן אלא דיבור:

(ז) (על הברטנורא) והכי אסברה לה הר"מ. ונראה, דאשמעינן אע"ג דהשני נותן פחות ממה שמפסיד ההקדש בחזרתו והג' נותן יותר:


פירושים נוספים