עץ חיים/שער לט/דרוש ד
דרוש ד
[עריכה]ונחזור לענין ראשון. כי הנה בדוגמת מ"ש בענין ד' עולמות אבי"ע בכללות, כן הדבר בכל עולם ועולם. ונתחיל בעולם אצילות, ונאמר כי הנה היותר משובח מכל בירורי האצילות שהוברר מז' מלכים כנ"ל הנה אז הוברר ועלה בעתיק, והגרוע ממנו באריך אנפין, והגרוע באבא ואמא, והגרוע בזו"ן. וכן על דרך זה בי' ספירות עצמן שיש בכל פרצוף ופרצוף. וכן על דרך זה בפרטי פרטים. והדברים מובנים.
וצריך שתדע כי בעת שהתחיל בירור האצילות אז עדיין לא הוברר הבריאה כלל. וכן על דרך זה בשאר העולמות. וכן באצילות עצמו בעת שהוברר עתיק -- עדיין כל מה שלמטה ממנו לא הוברר כלל. וכן כיוצא בזה בכל פרטי הפרטים. ואין להאריך.
נמצא כללות כל הדברים, כי כל ד' עולמות אבי"ע וכל הפרטים שבהם הם בירור אלו הז' מלכים. וענין זה הוא שורש לכל הידיעה הזאת של חכמת האמת וזכור זה.
וכבר ביארנו בדרוש א' וב' כי אי אפשר לברר שום ניצוצין אלא ע"י זווג העליון, כי אותן הניצוצין עולין מלמטה מן מקום אשר נפלו שם, ונכנסות בבטן הנוקבא העליונה, ומשתהות שם זמן ימי עיבור, ואז מתמתקים שם, ונעשין שם בחי' פרצוף. והנה בזווג העליון שהיה כדי לברר אריך אנפין אין אנו רשאין לדבר, כי מה שלמעלה מאבא ואמא נאמר בו (ישעיהו נא, ב) "אחד קראתיו" - בלא שותפא, דתנינא בזוהר בראשית כ"ב, ואין זווג ניכר שם. כי הנוקבא ראשונה שהיתה באצילות היא אמא עלאה, ומאבא ואמא והלאה אנו מתחילין להזכיר בחינת זווג. לכן עתה נבאר זווג אבא ואמא כדי לברר בירורין חלקי זו"ן.
והענין כי אחרי אשר הובררו חלקי אבא ואמא לגמרי אז הוצרכו הם להזדווג כדי לברר ברורי חלקי זו"נ, ואז עלו שם בירורי זו"נ דאצילות בבטן אמא עלאה ונצטיירו שם בזמן ימי עיבור ויצאו מתוקנים. אבל דע כי לא נתבררו שם בבטן אמא רק חלקי זו"נ דאצילות ולא יותר. ואח"כ על דרך זה נתבררו חלקי ראש הבריאה אשר שם על לידי נוקבא דז"א בבטן שלה. ודע כי לפי שאי אפשר להזכיר בחינת זווג רק מאבא ואמא ולמטה -- לכן אנו כוללים הג' ראשונות דבריאה לומר שהובררו יחד בבטן נוקבא דאצילות. אמנם המשכיל יבין הדבר מעצמו. ואח"כ באבא ואמא דבריאה הובררו זו"נ דבריאה. וכן כיוצא בזה עד סוף חלקי עשיה. ואין להאריך.
- הטעם שאין כח באבא ואמא לברור כל מה שלמטה, אלא זו"ן בלבד, הוא כי הנה כל הניצוצין אינם שוין ויש בהם מדרגות חלוקות לאין קץ כנ"ל בראש הדרוש, לכן כל מה שהוא מבחינת זכר ונקבה של אצילות בלבד יכול להתברר ולעלות עד אמא דאצילות, אבל כל מה שהוא למטה ממדריגת זכר ונקבה אינו יכול לעלות גם הוא למעלה מזכר ונקבה עד אמא, שהרי הוא מדרגה פחותה מזו"נ, ואם היה בו כח לעלות עד אמא היה גם הוא נכלל בכלל זו"נ, באופן שאינו מתברר שום מדרגה אלא במדרגה א' שלמעלה ממנו בלבד. והדברים מובנים ומבוארים. [הגהה - צמח נ"ב כי כן היה בנפילת הניצוצות שהרי הניצוצות דע"ב בכלי דע"ב כנודע].
אמנם צריך שתדע ענין א' והוא כי גם קודם שהוברר זו"ן וודאי הוא שלא היו נמנעים אבא ואמא מלהזדווג, שהרי זווגם הוא תדירי תמידי ולא פסיק לעלמין כנודע. אמנם לפי שעיקר סבת הזווג אינו אלא לברר בירורין, לכן לא היה צריך להזדווג בבחינת זווג התחתון דיסוד דיליה ביסוד דילה הנקרא זווג גופניות תחתון, אבל היו מזדווגין זווג רוחני עליון והוא הנקרא "נשיקין", כמבואר אצלינו בדרוש זווג עליון דנשיקין וזווג תחתון דיסוד, ועיין בדרוש ד' נשיקין. אמנם זווג תחתון גופני כדי לבררם לא היה אז צריכין אליו עד שיתחילו להתברר זו"ן -- אז הוצרכו אבא ואמא להזדווג זווג תחתון גופני כדי לבררם בבטן אמא עלאה כנ"ל, ואז נזדווגו פעם ראשון כדי להוציא זו"ן ולבררן בבחינת ג' כלילין בג', ואח"כ נולד ויונק משדי אמו. אח"כ חזרו אבא ואמא להזדווג זווג ב' כדי לתת להם מוחין (שהם בחינת הגדלות כנודע), והיו שם ג"כ בבחינת עיבור ב' בבטן אמא עלאה כדי להתברר (כי אין עיבור אלא ע"י זווג הקודם לו). וע"י ב' זווגים אלו נגמר תיקון זכר ונקבה ונגמרו להתברר, לכן לא הוצרכו עוד אבא ואמא להזדווג בבחינת זוג תחתון. אבל יש עוד בחינה ג' זווג לאבא ואמא, והוא אחר זווג ב' דגדלות דזכר ונקבה, והוא לצורך חיות ומזון לזו"ן ולכל שאר העולמות.
והרי ג' מיני זווגים יש באבא ואמא ולא יותר. השנים הם לצורך זו"ן בעצמם -- לתקנן הם עצמן ומציאותן, והג' הוא לצורך מזון וחיות לזכר ונקבה ולכל שאר העולמות. ואלו הג' זווגים הם בבחינת זווג תחתון הגופני של יסוד דיליה דאבא ביסוד דאמא. והנה בכל זווג וזווג מאלו הג' הנ"ל היו בהם ב' זווגים עליונים של נשיקין רוחניים -- שאין לך שום זווג גופני תחתון שלא יקדמו לו ב' זווגין רוחניים דנשיקין. והוא שקודם שיזדווגו בבחינת זווג תחתון, מקדימין הנשיקין כדי לפייס הזכר לנקבה ולעורר ביניהן תאוה, ואח"כ בא זווג התחתון. ובעת זווג התחתון ממש אז ג"כ יש בהם נשיקין. נמצא ב' הזווגים -- עליון ותחתון -- נעשין אז ביחד, והרי עתה יש ששה זווגים נשיקין בג' זווגים התחתונים. ועוד יש בחינת נשיקין הראשונים כנ"ל כאשר עדיין לא הובררו זו"נ, וכיון שלא היה אז בחינת זווג תחתון לא היה זווג הנשיקין כפול ב' פעמים רק פעם אחת לבד -- הרי נמצא באבא ואמא ז' מיני נשיקין וג' זווגים תחתונים.
ודע שכל י' זווגים הנ"ל (שהם ג' תחתונים וז' רוחניים דנשיקין) יוצאין ב' בחינות: נשמות תחתונות, ונשמות המלאכים. ובזה יתבאר מ"ש בתחלת פרשה משפטים דף צ"ד ע"ב (ח"ב צד, ב) "זכה יתיר יהבין ליה נפש מסטרא כו' זכה יתיר יהבין ליה רוח כו'". פי', כי נפש האדם כולל בחינות רבות; כי יש בה יחידה מצד א"א, וחיה מצד אבא, ונשמה מצד אמא, ורוח מצד ז"א, ונפש מצד נוקבא. וכל זה מן האצילות. וכנגדו בבריאה, וכנגדו ביצירה, וכנגדו בעשייה. והדברים תמוהים איך יתכן זה? והלא האדם הוא תחתון מהם והוא נברא מזו"ן ואיך אפשר שיקח בחינות עליונות שלא השיגו אליהם זו"נ? כי איך יקח האדם יחידה חיה נשמה מכתר-חכמה-בינה אשר הם גבוהים מזו"ן? ואפי' בחינת הרוח שמצד ז"א או נפש מצד נוקבא דאצילות לא היה לו ליקח.
אך זה הענין יובן במ"ש ר' פנחס בהקדמת זוהר בראשית דף י"ב ע"ב שאין נשמה בעולם שאין יוצאין עמה תרין עופין, ר"ל מלאכים. ורשב"י אומר שיוצאין עמה ה' עופין. והנה כיוצא בזה כאשר יצאו זו"נ מאבא ואמא יוצאין כמה בחינות עופין (שהם בחי' נשמת אדם ונשמת מלאכים). ולא די בזה אלא מזווג ראשון שבז' זווגים דנשיקין (שעדיין לא נבררו זו"ן ועדיין לא היה שום זווג תחתון בבחינת יסוד ביסוד דאו"א) -- גם אז מזווג עליון ההוא יצאו נשמת מלאכים העליונים כמ"ש, ועיין בדרוש ד' נשיקין כי צ"ע.
ונבאר טעם אל הנ"ל, שאיך יתכן דבר זה? אך הענין הוא שאע"פ שבאותו זווג העליון דאבא ואמא יוצאין משם נשמת בני אדם ונשמות מלאכים -- הוא רומז למה שיהיה אח"כ שעדיין אינן ראויות ואינן נשלמות עד שיזדווגו זו"נ דאצילות, ואז הם יוצאין מזווג ההוא. נמצא ששרשם הוא באבא ואמא מזווגם עצמן, אך אינם נשלמים ונגמרים עד אחר זווג זו"ן. ובזה נתרצה שאלה הנ"ל.
ועתה צריך לתת טעם למה נשמת בני אדם צריכין להתלבש בגוף, ונשמת מלאכים א"צ להתלבש בגוף כמו נשמת בני אדם? והענין עם הנ"ל, שהרי נשמת מלאכים אינם באים רק מזווג עליון רוחני הנקרא נשיקין וע"כ א"צ להתלבש בגוף. אמנם נשמת בני אדם הם באים מהזווג תחתון הגופני ולכן צריך להתלבש בגוף בעולם הזה. והענין הדבר שנשמת המלאכים הבאים מבחינת דזווג הנשיקין לפי שהוא זווג גמור רוחני עליון אין בו צורך לגוף, אבל נשמת ב"א לא הספיק זווג עליון רוחני להוציאם, וצריך לצאת ע"י זווג תחתון גופני. והוצרכו להתלבש בגוף ולתקן ע"י מצות ומע"ט שעושה הגוף בעצמו.
וזהו שאמרו רז"ל "אין לך דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה שלא נעשה ממנו מלאך", ואלו המלאכים נקראו "קולות". וזהו ענין "וכל העם רואים את הקולות" כנזכר בתקונים ע"ש. וזכור ואל תשכח כי הנשמות בני אדם ונשמת המלאכים -- אע"פ ששניהם יוצאין מב' בחינת זווגים, עליון ותחתון, דאבא ואמא -- עם כל זה אינן נתקנין ונגמרים אלא אח"כ על ידי זווג זו"ן שיש בו ג"כ עליון ותחתון; המלאכים מן העליון, ונשמת ב"א מן התחתון. שאי לאו כן היתה מעלתן גדולה מזכר ונקבה וזה אי אפשר כנ"ל.
ודע כי יש נשמות מב"א שבאים מבחינת זווג נשיקין ג"כ כמו שכתבנו, אלא שנשמת מלאכים הספיק להם זווג נשיקין לבד ולא הוצרכו לחזור ולצאת ע"י זווג תחתון גופני, אבל נשמת התחתונים אע"פ שיוצאין מהנשיקין הוצרך לחזור ע"י זווג תחתון גופני הנ"ל.
גם צריך שתדע שאע"פ שכל נשמות בני אדם יוצאין ע"י זווג תחתון גופני ונשמת מלאכים מזווג רוחני עליון -- עם כל זה יש זווג תחתון שהוא גדול מזווג הנשיקין והוא זווג ב' דעיבור דמוחין דזו"נ, שהוא גדול מכל ז' בחינות נשיקין ומכל ג' זווגים הנ"ל. ונמצא שנשמות התחתונים היוצאין משם הם יותר גדולים מכל שאר בחינות נשמות ומכל בחינות המלאכים.
וכן דע שהנשיקין השניים שיש בכל זווג וזווג תחתון הוא יותר גדול מהנשיקין שיש טרם זווג הנ"ל. אמנם הנשיקין הראשונים מכולם -- שהיו קודם שנבררו זו"נ אלו -- הם יותר גדולים מכל שאר הנשיקין כולם, ומשם יצאו המלאכים הקדושים שאין שמם משתנה לעולם ואלו הם קיימין תמיד כמאמרם רז"ל על "יוצר משרתים ואשר משרתיו", ואלו הם המלאכים המעולים מכל שאר המלאכים. אבל נשמת בני אדם שיצאו מזווג תחתון דעיבור דמוחין אלו הם יותר גדולים מכל, ואפילו מאלו המלאכים המעולים הנ"ל. והנה זווג תחתון דעיבור ב' דמוחין הם יותר גדולים מכל הזווגים ומכל הנשיקים עצמם. נמצא שהנשמות היוצאין מהנשיקין שניים של עיבור ב' דמוחין הם גדולין יותר מכל המלאכים אפילו אותן ראשונים המעולין שבארנו.
וכבר בארנו שהנשמות בני אדם חוזרין לצאת ע"י זווג תחתון גופני ואז נשלמו. אמנם נשמת המלאכים הספיק להם נשיקין בלבד. וע"כ נבאר עתה ענין זווג הנשיקין בעצמם; מי הם בחינת מלאכים ומי הם בחינת נשמות בני אדם, כי ג' זווגים התחתונים כולם הם נשמות בני אדם שהיו תחלה מזווג נשיקין והוצרכו לחזור גם בזווג תחתון כנ"ל. גם נבאר סדרן ומעלתן זה על זה:
- א' - הוא נשיקין שניים דמוחין
- ב' - נשיקין הראשונים קודם שהיה זווג תחתון קודם שנברר זו"נ שמהם נבראים נשמות המלאכים שאין למעלה מהם בכל המלאכים כנ"ל
- ג' - נשיקין שניים בעיבור ראשון דזו"נ
- ד' - נשיקין ראשונים דעיבור ראשון
- ה' - נשיקין שניים דזווג חיות העולמות
- ו' - נשיקין ראשונים דמוחין
- ז' - נשיקים ראשונין דזווג חיות העולמות.
והנה נתבאר סדר מעלתן. אמנם הבחינות של אגד"ה הם בחינות נשמות בני אדם, ובחינת בו"ז הם נשמות המלאכים.
הרי נתבאר ענין סדר נשמות המלאכים שיצאו מזווג אבא ואמא. וכן על דרך זה יש בזווג ז"א ורחל, כל אלו הבחי' ממש. שהרי גם זכר ונקבה הם בערך אבא ואמא למה שלמטה מהם. וכן על דרך זה בזווג ישראל ולאה. וכעד"ז בזווג יעקב ורחל. וכן עד"ז בזווג יעקב ולאה. וכל זה באצילות. ועד"ז בבריאה. וכן כולם ביצירה. וכן כולם בעשיה. ובזה תבין כמה מיני נשמות וכמה מיני מלאכים שיש מדרגות לאין קץ משונים זה מזה.
ועתה נבאר ענין הנשמות הנ"ל שיש בהם ב' חלוקות והוא שהרי מצינו כמה מיני נשמות מזווג עולם עליון ואח"כ ירדו למטה ע"י הפגם. ויש שיורד מדרגה א' ויש שיורד ב' מדרגות. וכיוצא בזה כמה מיני ירידות שיש אל הנשמות בסבת הפגם. ונמצא שיש נשמות ששרשם מלמעלה אלא שלסבת הפגם ירדו למטה ויצאו שם מלמטה, ויש מי ששרשם בתחלה אינו אלא מאותו מקום אשר יצאו משם לעוה"ז.
והנה אין ב' בחינות אלו שוין; שהרי הנשמה ששורשה באצילות ואח"כ ע"י הפגם ירדה בעשיה ויצאה מעשיה זו -- ודאי יכולה להתתקן בחיים חיותה ולעלות מדרגה אחר מדרגה עד שיבא בזווג דאצילות שמשם היה שרשה ויוכלל עד שם, ולא יצטרך להתגלגל. וסוד זה ענין נפילת אפים שחרית בחול, שאז הוא יעקב ורחל (שהיא נקבה העיקרית כנודע), ואז עולה שם בזווג ההוא ויצא משם בריה חדשה עד שעולה עד שרשו. אבל מי ששורש נשמתו מלמטה רק שרוצה להעלות ע"י מעשיו למעלה משרשו אשר משם היה -- זה אינו יכול לעלות ביום כנ"ל. אמנם בלילה עולה בסוד "בידך אפקיד רוחי", בסוד זווג יעקב ולאה, ויוצא משם בריה חדשה בסוד "חדשים לבקרים", עד שעולה כפי מעשיו.
נמצא שהצד השוה שבהם הוא שכל הנשמות יכולין לעלות ממדרגה למדרגה עד אין קץ, אלא שהעליון הרוצה לחזור אל שרשו עולה ביום בנפילת אפים, והתחתון שרוצה לעלות למעלה ממדרגתו אינו אלא בלילה בפסוק "בידך אפקיד רוחי". וכל זה אם ישים אליו לבו בכוונה אחר שיהיה לו מע"ט ראויין שיוכל לעלות ועי"ז לא יצטרך להתגלגל אחר מותו ויתוקן בחיים חיותו. ואמנם החילוק שיש בזה אם היה נשמה חדשה אם לא -- זה נתבאר בדרוש אחר ע"ש, כי בו נתבאר ענין זה היטב שיש חילוקים גדולים בדבר זה.
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |