עץ חיים/שער ה/פרק ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · עץ חיים · שער ה · פרק ד· >>

פרק ד[עריכה]

הנה כתר דאבא הם טעמים, וט' ספירות אחרות הם נקודות. וכתר דאמא הם תגין, וט' ספירות אחרות הם אותיות. ופירוש ענין זה הוא --
דע כי כל ד' בחינות אלו של טנת"א טעמים נקודות תגין אותיות הם כולם צורת אותיות גם כן אלא שאותיות כתר דאבא הם צורות טעמים וט' ספירות אחרות הם צורות נקודות, ואותיות כתר דאמא הם בצורות תגין וט' ספירות אחרות הם צורות אותיות ממש כמו שלנו הידועים באלפא ביתא. ואמנם ודאי שכולם הם בחינות אותיות ממש. כיצד?

הרי טעמים הם אותיות בצורת טעמים שהם עגולים והאות מחוברת ומורכבת מעגולים רבים כזה <image>. ועל דרך זה הם הנקודות שבט' ספירות התחתונים דאבא, שהם אותיות מורכבים ומחוברים מנקודות כזה <image>. ועל דרך זה הם התגין שבכתר אימא, שהם אותיות מורכבים ומחוברים מתגין רבים כזה <image>. וכבר כתוב ענין זה בתיקונים דף קכ"ו ע"ב[1] וז"ל: אלין נקודין דאתוון מלאים עינים וגבותם מלאות עינים מנייהו כגוונא דא כו' , ע"ש ציורם. והבן זה היטב.

וביאור ענין זה כך היא. כי הנה כל מדריגה התחתונה היא מגלת את העליונה. כי הנה הבינה יש תגין בכתר שלה, והאותיות שיש בתשעה ספירות שלה הם אותיות של השמות של צורת תגין העליונים. וכן צורת תגין שבכתר אמא הם אותיות של שמות הנקודות שבט' ספירות דאבא, ואלו האותיות נקראו 'תגין'. והמשל בזה נקודות חסד גבורה של חכמה -- שב"א סגו"ל. וכשאנו רוצים להזכירם בשמות הנ"ל בהכרח הוא להזכיר על ידי אותיות. והנה האותיות ההם הם הכתר דאמא והם אותיות מחוברים מתגין הרבה.

והנה דע כי האותיות אשר בצורת תגין אשר בכתר בינה (שהם צורת אותיות של שמות הנקודים שבחכמה כנ"ל) אינם אלא ז' אותיות אלו שהם שב"א סגו"ל וחשבונם גימ' ת"ג. וע"כ כתר הבינה נקרא "תגין" והבן זה. והטעם אל הנ"ל הוא כי כבר נתבאר כי כתר דאמא הוא בת"ת דאבא. ונשארו חסד גבורה דאבא בבחינת תגין על הכתר דאמא, ואינם נכנסין בה רק מאירים מרחוק כדמיון התגין על האותיות, לכן לא נזכר בכתר דבינה רק ז' אותיות אלו שהם סגו"ל ושב"א בצורת תגין לרמוז אל הנ"ל שחסד גבורה דאבא שהם סגו"ל שב"א הם בצורת תגין על אותיות דאמא. גם כי מספרם עולה ת"ג כנ"ל. נמצא כי בחינת אותיות של חסד גבורה דאבא (שהם שב"א סגו"ל) הם נעשים תגין על כתר דבינה. והבן זה מאד.

ולפי שהבינה היא נקבה לכן גברה הגבורה וקדמה נקודתם אל נקודת החסד שהוא זכר, לכן הוא כסדר זה: שב"א סגו"ל, ולא סגו"ל ושב"א. וכן הענין בנקודות של‏[2] ט' תחתונות דאבא שהם אותיות של טעמים שבכתר דאבא. המשל בזה כי ז' דזרקא הוא כזה <image>. וכן הענין בטעמים שבכתר דאבא שהם אותיות בציור עגולים והם אותיות של בחינה אחרת שלמעלה ממנו. ודי בזה כמ"ש בשער היחודים:


  1. ^ נמצא אצלנו בויקיטקסט בדף קכח ע"א -- ויקיעורך
  2. ^ (ז"ת ל"ג)



עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל