עץ חיים/שער א/ענף ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · עץ חיים · שער א · ענף ג· >>

ענף ג[עריכה]

מהדורא קמא:    עוד צריכים אנו להודיעך בענין אלו הב' בחינות שהם: עגולים, והיושר בציור אדם. כי הנה יש באדם התחתון ה' בחינות אורות (שהם הנרנח"י) והם (ה' מעלות) זו למעלה מזו, והם סוד ה' פעמים "ברכי נפשי את..." כנזכר במסכת ברכות פ"ק, שהם כנגד ה' בחינות שיש לנשמה, והם נרנח"י, שהם ה' מדרגות זו למעלה מזו (כמ"ש במקום אחר בענין אורות הפה דאדם קדמון הנק' עקודים עי"ש).

והנה בחי' הי' ספירות דעגולים - כולם יש בהם כל הבחינות הנ"ל שהם אורות וכלים. והאור נחלק לאור פנימי ואור מקיף. הכלי נחלק לחיצוניות ופנימיות. וכן בחינת י' ספירות דיושר-בציור-אדם, יש בו כל הבחינות האלו בעצמם ג"כ.    אמנם החילוק שיש בין העגולים להיושר הוא,

  • כי י' ספירות דעגולים הם בחינת האור הנקרא "נפש", ויש בהם אור פנימי ואור מקיף, פנימי וחיצון (שיש לה בחי' י' ספירות של כלים ובכל כלי מהם יש בו פנימיות וחיצונות), וגם יש י' ספירות של אורות, לכל אור יש בו אור פנימי ואור מקיף.
  • אבל הי' ספירות דיושר הם בחינת האור הנקרא "רוח" שהוא מדרגה גבוה על מדרגת הנפש כנודע. גם הם כלולים מאור פנימי ואור מקיף, גם יש להם י' ספירות דכלים ובכל כלי מהם יש בו פנימיות וחיצוניות.

ופשיטא הוא שבחי' הנפש נאצלה תחלה ואח"כ נאצל הרוח שהוא מדרגה יותר עליונה. כנודע באדם התחתון שבתחלה קונה נפש ואח"כ זכה יתיר יהבין ליה רוח כנזכר בזוהר משפטים (ח"ב צד, א) וז"ל ת"ח ב"נ כד איתיליד יהבין ליה נפשא וכולי . וכן היה באדם העליון, שבתחלה נאצלו ונתגלו בחינת העגולים (שהם בחי' מדרגות הנפש והכלים שלהם), ואח"כ נאצלו בחינה שניה דיושר-בציור-אדם, שהם מדרגות אורות "רוח" והכלים שלהם כנודע. כי הרוח נקרא "אדם", והבן זה מאד.

ודבר זה היה בכל העולמות כולם. כי בכל בחינה ובחנה מהם, בתחילה נאצל הי' ספירות שלהם בבחינת העגולים של הבחינות ההוא, ואח"כ נאצלו הי' ספירות דיושר של הבחינה ההיא. אמנם ההפרש בין הכלים של נפש והכלים של הרוח כבר נודע כי אבר הכבד הוא משכן להאור הנקרא נפש, וסימן לדבר "כי הדם" -- שהוא כבד שמלא דם -- "הוא הנפש". ואבר הלב משכן לרוח, ואבר המוח משכן להאור הנקרא נשמה. ואין זה מקום ביאור לדברים אלו. והנה עם הקדמה שהקדמנו לך בענף זה יתבאר כל אחד ואחד במקומו הראוי לו באורך ובפרטות.

הכלל העולה כי התחלת האצילות בזה האופן הנזכר. כי תחלה נאצלו י' ספירות בבחינת עגולים. והם י' כלים. ובכל כלי מהם יש בו פנימיות וחיצון. ובתוך הי' כלים אלו נתלבשו י' ספירות עצמות האורות הנקרא "נפש". ועוד יש י' אורות מקיפים על הכלים מבחוץ וגם הם בחינת נפש (אלא שנקרא אורות מקיפים מבחוץ והאחרים נקראים אורות פנימיות). והכל הוא בבחי' עגולים, כי אור פנימי הוא כעין גלגל והוא מתלבש תוך כלי אחד מעוגל גם הוא, ועל הכלי הזה יש אור מקיף עליו בעיגול כדמיון הגלגל סביב לו. וכל הי' ספירות דעגולים הם על דרך זה כתמונת הגלגלים והרקיעים הנקראים "אופנים", והם הרקיעים שעלינו בעוה"ז השפל.

ואח"כ נאצלו י' ספירות בבחינת יושר-כמראה-אדם, והם יותר מעולים במעלה מן העגולים כי הם בחינת רוח, והם י' כלים בציור אדם אחד, כולל כל י' כלים. ובכל כלי מהם יש בו פנימיות וחיצוניות. ובתוך הכלים האלה מתלבשים י' ספירות בבחינת העצמות אורות הנקרא "רוח". ועוד יש י' אורות אחרים המקיפים על הכלים מבחוץ וגם הם מבחי' רוח. והכל הוא בדרך יושר עשוי כמראה אדם הנ"ל.

ועל דרך זה בכל העולמות -- הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים אשר נתקנו תוך המקום החלל והאויר הפנוי כנ"ל -- כי במקום הזה נתהוו כל העולמות כולם, אין דבר חוצה לו. ואור אין סוף מקיף וסובב עליהם ומאיר לכל העולמות אשר בתוך המקום הזה מכל צדדיהם בהשוואה א' (מלבד מה שמאיר בהם עיקר הארה האמיתית גדולה וממשית דרך קו המתפשט ממנו ונמשך בתוך כל העולמות האלו כנ"ל). וכל עולם ועולם מהם וכל פרט ופרט שבכל עולם ועולם יש בו ב' בחינות הנ"ל שהם העגולים והיושר.

והעגולים הם בבחי' א' - כי המעולה מחבירו סובב ומקיף על חבירו; והעגולים היותר פנימים תוכניים מכולם הם היותר גרועים מכולם, הלא המה הרקיעים והגלגלים הסובבים על עולם השפל שהם נתונים תוך כל העגולים באמצע כולם. אבל היושר הוא להפך - כי היותר פנימי הוא עליון ומעולה מכולם וחיצון שבכולם הוא יותר גרוע מכולם, ויושר זה מלביש לזה וזה לזה עד שהגרוע שבכולם הוא מלביש לכולם. והבן כל זה היטב.


והנה אחר שהצגנו לך הקדמות הנ"ל תוכל להבין עתה ענין סיבת צורך הצמצום אשר צמצם האין סוף את עצמו באמצעית האור שלו להניח מקום חלל וריק כנ"ל בענף ב'. והענין הוא כדי לעשות בחינת כלים. כי ע"י צמצום האור ומעוטו יש אפשרות אל הכלי להתהוות ולהתגלות. ובהתרבות האור יתבטל הכלי ממעוט כחו לקבל האור הרב והגדול (כמ"ש בענין ז' מלכי אדום, והם הנקרא עולם הנקודים, איך מלכו ומתו ע"ש היטב איך היה בחי' בריאת והויות הכלים). כי בתחלה צריך צמצום האור ומעוטו ועי"כ יתגלה הויות הכלי, ואחר שכבר נתגלה ונתהוה -- אז חזר האור להמשך בו ויכול הכלי להתקיים ולא ליבטל. וכן היה כאן. כי צמצם בראשונה את האור ונתהוו הכלים ואח"כ חזר והמשיך הקו ההוא להאיר בהם.

ובזה יתבאר טעם למה אין סוף צמצם עצמו וסילק האור הרב ההוא מן המקום ההוא לגמרי ואח"כ החזירו במדה ובמשקל דרך הקו ההוא והיה יכול להניח אותו בחינת הקו ההוא במקומו ויסלק שאר האור הגדול בלבד כיון שהוא עתיד להחזירו. אבל הטעם היה לסיבה הנ"ל, כי לא יכלו להתהוות הכלים עד שיסתלק האור לגמרי ואחר שנתהוו הכלים -- חזר והמשיך האור (דרך הקו) במדה ובמשקל כפי שיעור המספיק להם להאירם להחיותן באופן שיוכלו לסבול ויתקיימו ולא יתבטלו. ודי בזה:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל