יסוד המשנה ודברי התנאים עליה
קל
וזה שנית שרק במקום הזה אשר באו סדרי האגדה והכוסות דבריהם מובנים שכוונתם ״עד היכן הוא אומר״ לפני המזון שאחר זה בא במשנה ז׳ ״מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר״.
אבל הנה זה מבואר כי דבריהם ילכו לפרש דברי יסוד המשנה ״הראשון טעון הלל באכילתו".
והוא ממש כמו שכבר נתבאר.
וע׳ לדוגמא במס' פאה פרק ה׳ משנה ד׳:
״בעל הבית שהי׳ עובר ממקום למקום וצריך ליטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני יטול״.
״וכשיחזור לביתו ישלם דברי ר׳ אליעזר וחכמים אומרים עני הי' באותה שעה".
וכמה הדברים מפורשים ובולטים כי כל מחלוקתם הוא על דברי יסוד המשנה ששם בא עצם הדין שיכול ליטול, ועל זה נחלקו אס בבואו לביתו צריך לשלם.
ובמס׳ עירובין פרק ד׳ משנה ז׳ ח׳:
״מי שבא בדרך וחשכה לו והי׳ מכיר אילן או גדר ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום שביתתי בעיקרו מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו אלפים אמה ומעיקרו ועד ביתו אלפים אמה נמצא מהלך משחשיכה ארבעת אלפים אמה, אם אינו מכיר או שאינו בקי בהלכה ואמר שביתתי במקומי זכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח".
״עגולות דברי ר׳ חנינא כן אנטיגנוס וחכמים אומרים מרובעות כטבלא מרובעת כדי שיהא נשכר לזויות".
והאם אפשר שיהיו הדברים בולטים יותר שכל דבריהם רק על דברי יסוד המשנה.
ובא שם באמת מיד אחר זה:
״וזו היא שאמרו העני מערב ברגליו אמר ר׳ מאיר אנו אין לנו אלא עני ר׳ יהודה אומר אחד עני ואחר עשיר לא אמרו מערבין בפת וכו'״.
אשר כמו שיתבאר לפנינו בדור האחרון להתנאים ילך כל זה על דברי יסוד המשנה.
ועי׳ במס׳ פאה פרק ד׳ משנה ה': ״שלשה אבעיות ביום בשחר ובחצות ובמנחה״.
״רבן גמליאל אומר לא אמרו אלא כדי שלא יפחתו ר' עקיבא אומר לא אמרו אלא כדי שלא יוסיפו״.
והדברים בולטים באין מקום לנטות ימין ושמאל כי כל דבריהם ילכו רק על דברי יסוד המשנה.
ולשונם גם מפורש כן גם דברי רבן גמליאל גם דברי ר׳ עקיבא.
ומחלוקתם ממש כמחלוקת האמוראים על המשנה.
ועי׳ אהלות פרק ט׳ משנה ט"ו:
״ארון שהיא רחבה מלמטן וצרה מלמעלן והמת בתוכה הנוגע בה מלמטן טהור ומלמעלן טמא רחבה מלמעלן וצרה מלמטן הנוגע בה מכל מקום טמא".
״היתה שוה הנוגע בה מכל מקום טמא דברי ר׳ אליעזר ר׳ יהושע אומר מטפח ולמטן טהור מטפח ולמעלן טמא״.
