ונזכר נדרים לא. שאמר ר' רומנוס שכרה של ספינה (דיונה) הואי ד' אלפים דינאי דהבא, ולא קאי אדברי ר' יוחנן אך כן סידרו בש"ס.
רוניא
בב"מ צג: יסופר שאיבו אפקיד כיתנא בי רוניא אזל שבו (שם גנב) שמטיה מיניה – אתא לגמיה דר"נ חייביה.
ושם קט. רוניא שתלא דרבינא הוה אפסיד, סלקיה אתא לקמיה דרבא א"ל חזי מר מאי קעביד לי א"ל שפיר עביד.
וב"ב ה. רוניא אקפיה רבינא מד' רוחותיו – אתא לקמיה דרבא.
ואין אנו צריכין לומר ששני רוניא הוו או שהאריך ימים, כי המעשה היה בסוף ימי ר"נ, ורבינא היה תלמידו דרבא ורבא היה תלמידו המובהק דר"נ, או אפשר שהוא ר"נ בר יצחק.
רועץ
ר' יהודה בן רועץ (תנא) סנהדרין ד..
רחבה דפומבדיתא
הוא היה תלמיד מובהק לרב יהודה.
והנה בפסחים נב: אמר רב ספרא נקוט הא כללה דר"ה בידך דדייק וגמר שמעתא מפומיה דרביה, כרחבה דפומבדיתא (שהיה מדקדק בשמועתו לדעת ממי קבלה, רש"י), דאמר רחבה א"ר יהודה וכו', ופירש"י ספק ששמעה מרב יהודה או מר' יהודה נשיאה דהוה נמי בההוא דרא, ובברכות לג: ברש"י ד"ה כרחבה פי' שהיה מדקדק בלשון רבו ואומר סטיו כפול היה, ואע"פ שבלשון משנה קורהו אצטבא. יש פותרין הא דרחבה מדאמר רבי יהודה דדייק ספיקי דרבוותיה אי מר' יהודה אי מרב יהודה. וקשיא ליה בגוה טובא חדא דרחבה לא ראה את ר' יהודה מימיו, לא ר' יהודה בר' אלעאי ולא ר' יהודה נשיאה עכ"ל, ומהרש"ל מגיה בדברי רש"י ולא ר' יהודה הנשיא כדי שלא תקשה מרש"י זו על רש"י דפסחים נב:.
ובביצה יא: פירש"י יש מפרשים ספק משמיה דר' יהודה נשיאה ספק משמיה דרב יהודה ואני אומר לא ראה רחבה את ר' יהודה נשיאה דהא מפומבדיתא הוה ולא מצינו שעלה לא"י – ונראה בעיני משום דרבו מובהק הוה – הוה קרי ליה "רבי" דלא נספקיה ברב יהודה אחר עכ"ל, וכן פי' התוס' שם, והאמת כפירש"י שרחבה לא היה מימיו בא"י ולא ר"י נשיאה בבבל.
ומה שמביא בסה"ד דר"י נשיאה ור' אושעיה יתבי אקילעא דרב יהודה ב"ק יט. א"כ משמע שהיה ר"י נשיאה בבבל במחילה מכבודו לא עיין בירושלמי ב"ק פ"א ה"א שהמעשה היה בא"י ויתבי אקילעא דר"י נשיאה, וכמבואר בערכו.
ומצינו רחבה אמר רבי יהודה כברכות יח. לג:, שבת סג., פסחים יג:, ביצה יא., יומא עב., מנחות לג:, לט:, חולין סב., ובשבת מ: מפרש דברי רב יהודה.
ויסופר ערכין ו: שההוא טייעא דנדב שרגא לבי כנישתא דרב יהודה שנייה רחבה ואיקפד רבא (וצ"ל רבה כגרסת שיטה מקובצת כי רבה מלך אחר רב יהודה בפומבדיתא).
ובעירובין כב: בעי רחבא מרבה (וצ"ל מרבה, סה"ד, או כגרסת דק"ס שהיה כתוב מרב"א והוא ר' אבא).
וב"מ כט: שהיה בידו זוזי דיתמי ובא לרב יוסף לשאול ממנו.
ונזכר עירובין כו: שאמר אנא ור"ה בר חיננא תרגימנא.
ובכתובות סה: אמר רחבה למה מותר בלאות לאשה מפני שמתכסה בהן בימי נדתה.
והוא נשא האשה הנודעת בשם חומה בת איסי בריה דרב יצחק בריה דרב יהודה רביה, ואחר פטירתו נסבה רב
