עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/221

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה

(להתפלל) כפסחים קיז:, יומא פז:, בעי מיניה כמגילה כא:.

רב עוקבא בר חיננא רמי לרבא כפסחים צא.

רב פנחס משמיה דרבא כשבת מו:.

רב פנחס בר רב חסדא איקפד רבא עליה על דלא קם מקמיה כשדלה לו כסא בחתונת בנו כקידושין לה:.

רב פפא תלמידו המובהק, אמר בדק לן רבא כעירובין נא., ורב פפא קראו מר כב"ש עג:, ושבור מלכא כפסחים נד:, רבא החשיבו מאוד וקראו סודני כברכות מד:, וקראו רבא מר ככתובות פה. ועיין ערכו.

ר"פ בריה דרב חנן היה סופר דרבא כב"ב קנג.

ר"פ בריה דרב אחא בר אדא בשם רבא כסנהדרין כט:.

רב פפי משמיה דרבא כפסחים ז., יומא סב., מגילה כו:, יבמות קג:, כתובות ז. ח., ב"מ עד.

רבא אבוה דרב משרשיא בריה דרב אמר הכי אמרינן משמיה דרבא כעירובין כד., ועיין ערכו.

רבא בר משרשיא הקשה לרבא כנזיר מ:.

רבא בר תחליפא אמר לרבינא – אזלו שיילוהו לרבא כעירובין מ.

רבה בר ליואי אותיב לרבא כפסחים מ:, ושם קי. איתא רבא בר ליואי נענש על שהקשה לרבא בפירקא וביישו ברבים.

רוניא שתלא דרבינא – אתא לקמיה דרבא כב"מ קט., ב"ב ה.

רבינא זכה להיות תלמידו, בכי מרבא כיבמות נד:, קמיה דרבא כברכות לח., אותיב לרבא כפסחים יב:, גיטין עג., נדרים כו:, ב"ב קנא:, ע"ז כב. (ורבא איכסיף).

הקשה לרבא כברכות לג: סב:, שבת קי., גיטין יח., ב"ק יז:, חולין עז.

רבינא איקלע למחוזא אייתי אושפיזיה סכינא א"ל זיל אמטייה לרבא כעירובין סג.

וקרא לרבא מר כברכות טו. עירובין מז:.

ורבינא אמר לו אמר לן רב אדא בר אהבה משמך ככתובות סח:, ובעירובין מז: א"ל רבינא לרבא מאי דעתך וכו', ובזבחים ב: א"ל רבינא לרב פפא לא הוית גבן באורתא – דאמר רבא מילי מעלייתא.

ורבא קראו דרדקי כב"ב טז:.

רב רחומי היה שכיח קמיה דרבא במחוזא – ונח נפשיה ככתובות סב:.

רב שיזבי תני קמיה דרבא כב"ש קיד:, ורבא אמר עליו שהוא גברא רבה כגיטין נה:.

רב שימי בר אשי משמיה דרבא כיומא סה.

רב שימי מנהרדעא טפח ליה רבא בסנדליה כב"ק לב:.

רב שמואל בר אידי הוי שכיח קמיה דרבא כתענית ט.

רב שמעיה בר זעירא, שלח רבא ע"י לאביי הלכות כעירובין צג., כתובות פא.

רב שרביא הקשה לרבא כיבמות קיב., גיטין כה., אמר משמיה כשבת קלו:.

רב תחליפא אבוה דר"ה משמיה דרבא כיומא ו:, כריתות כה:.

והנה להביא את כל הלכות רבא צריכין אנו להעתיק רוב סוגיות הש"ס כי כמעט אין לך סוגיא בגמרא שלא יזכר שם אביי ורבא ואין זה מעין מלאכתנו, ונביא אך לשונות רבא מה שהיה רגיל בהם.

בעי רבא שבת כג: צא. קנג., ספחים י:, יומא כד:, סוכה לו., כתובות נג., נדרים סט., נזיר יג: יז. ל: מב. נא:, קידושין ז. ז: חולין טז. ע.

גזירה, שבת יג. טז: יז: לד. קיז: קכב:, פסחים ט., לג:.

גזירה לגזירה לא גזרינן שבת יא:, עירובין צט., יומא מד:.