סוכה לו א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
אהא בכולה הא במקצתה:
נסדק ניקב:
תני עולא בר חנינא בניקב נקב מפולש במשהו ושאינו מפולש בכאיסר בעי רבא נולדו באתרוג סימני טרפה מהו מאי קמיבעיא ליה אי נקלף תנינא אי נסדק תנינא אי ניקב תנינא כי קא מיבעיא ליה כדעולא אמר רבי יוחנן גריאה שנשפכה כקיתון כשרה ואמר רבא דוהוא דקיימא סימפונהא הא לא קיימי סימפונהא טרפה ההכא מאי דלמא התם הוא דלא שליט בה אוירא הדר בריא אבל הכא דשליט בה אוירא סרוחי מסרחת או דלמא לא שנא ת"ש ואתרוג תפוח סרוח כבוש שלוק זכושי לבן ומנומר פסול אתרוג ככדור פסול ויש אומרים אף התיום אתרוג הבוסר ר"ע פוסל וחכמים מכשירין גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת פסול קתני מיהת תפוח סרוח מאי לאו תפוח מבחוץ וסרוח מבפנים לא אידי ואידי מבחוץ ולא קשיא הא דתפח אע"ג דלא סרח הא דסרח אע"ג דלא תפח אמר מר אתרוג כושי פסול והתניא כושי כשר דומה לכושי פסול אמר אביי כי תנן נמי מתני' דומה לכושי תנן רבא אמר לא קשיא חהא לן והא להו אתרוג הבוסר ר"ע פוסל וחכמים מכשירין אמר רבה ר' עקיבא ור"ש אמרו דבר אחד ר"ע הא דאמרן ר"ש מאי היא (דתניא) ר"ש פוטר את האתרוגים בקוטנן א"ל אביי דלמא לא היא עד כאן לא קאמר ר"ע הכא דבעינן הדר וליכא אבל התם כרבנן סבירא ליה אי נמי עד כאן לא קאמר ר"ש התם אלא דכתיב (דברים יד, כב) עשר תעשר את כל תבואת זרעך כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה אבל הכא כרבנן סבירא ליה
רש"י
[עריכה]
בכולה - כשר:
במקצתה - פסול דמנומר הוא:
תני עולא בר חנינא - אניקב ולא חסר קאי דמכשר תנא דמתני' ואתא האי תנא למימר דאם מפולש הוא מצידו לצידו פסול בנקב כל שהוא אפילו של מחט ונקב שאינו מפולש בכאיסר אם רחב כאיסר פסול ואע"פ שלא חסר כלום כגון שתחב בו יתד עבה ומתני' בפחות מכאיסר ובשאינו מפולש:
סימני טרפה - שהבהמה נטרפה בה ולקמיה מפרש ליה:
נקלף - סימני טרפה הוא דהיינו הגלודה:
נסדק - דהיינו גרגרת שנסדק כולה שלא נשתייר בה חוליא למעלה וחוליא למטה:
ניקב - כגון ניקב קרום של מוח:
ריאה שנשפכה כקיתון - הבשר שבתוך הקרום נימוח ונעשה כמים:
הא לא קיימי סימפונהא טרפה - אלמא מסימני טרפה הוא:
הכא מאי - אם נימוח וקיימי סימפונהא דהיינו חדרי הזרע שהגרעינין בתוכם:
סרוחי מסרחת - נרקבת:
תפוח סרוח - מפרש לקמן:
כבוש - בחומץ או בחרדל:
שלוק - מבושל ביותר באור ברותחין:
(כדור) - העשוי כמין כדור עגול כדור פלוט"א:
התיום - שנים דבוקין יחד:
הבוסר - קטן כפול הלבן:
גידלו בדפוס - שעושה לו דפוס כשהוא קטן ונותנו בתוכו במחובר וגדל כמדת הדפוס דפוס פורמ"א בלע"ז כל דבר העשוי לעשות למדתו דברים אחרים על גביו כמו מנעלין או בתוכו כעין שהיו עושין קדרות ללחם הפנים שיכניסו העיסה לתוך הקדרה והלחם נעשה בצורתה כגון אלו קרי דפוס:
כמין בריה אחרת - שאינו דומה לאתרוג כלל:
מאי לאו תפוח מבחוץ - שנפחת ונרקב מבחוץ:
סרוח מבפנים - וקליפתו קיימת כמין ריאה שנשפכה כקיתון:
לא תפח אע"ג דלא סרח סרח אע"ג דלא תפח - תפח אינפל"ה בלע"ז כגון שנפלו גשמים בתלוש ותפח סרח נרקב ל"א תפח נרקב סרח ריחו רע מחמת תולעים שאכלוהו:
דומה לכושי - שגדל כאן והרי הוא שחור:
פסול - שנדמה הוא קונטרפא"ט בלע"ז אבל כושי עצמו היינו טעם דכשר דאורחיה הוא:
הא לן והא להו - לעולם מתני' כושי נמי פסיל ולא קשיא מתניתין לבני ארץ ישראל שרחוקין מארץ כוש ואינם רגילים בהם ברייתא לבני בבל שקרובים לכוש ורגילין בהם ומכל מקום בגדל כאן ודומה לכושי נדמה הוא ופסול:
רבי עקיבא - דאמר דעד גמר בישוליה לא הוי אתרוג פרי ורבי שמעון אמרו דבר אחד:
פוטר את האתרוגים בקוטנן - מן המעשרות:
כרבנן סבירא ליה - דחייבין במעשר דפרי הוא הואיל ותחילתן וסופן אוכל:
שבני אדם מוציאין לזריעה - פרי העשוי לצמוח ולא משכחת לה אלא בבשל כל צורכו והא דנקט אתרוגין משום דלא פלוג רבנן בני פלוגתייהו לחיובי בקוטנן אלא אתרוגין ותפוחין דקסברי תחילתן וסופן אוכל הוא כדתנן לה פ"ק דמסכת מעשרות כל שתחילתו וסופו אוכל אע"פ ששומרו במחובר להוסיף אוכל חייב בין גדול בין קטן וכל שאין תחילתו אוכל וסופו אוכל אינו חייב עד שיעשה אוכל כו' האתרוגים והתפוחים חייבין בין גדולים בין קטנים ופליג ר' שמעון עלייהו באתרוגים ומודי בתפוחים דקסבר כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה ואתרוגים קטנים שנוטעם אינם צומחין אבל תפוחין קים ליה דאף על פי שלא בישלו כל צורכן צומחין ובקטני קטנים אפילו בתפוחין ודאי פליגי הואיל וטעמא משום מוציאין לזריעה הוא:
תוספות
[עריכה]לגומא שבאתרוג כשר פטמתו שנתלש העוקץ מתוך האתרוג וחסרו לפיכך פסול והיינו דתני ר' יצחק בן אלעזר נטלה בוכנתו מה שנכנס בתוך האתרוג כבוכנא הנכנס ומכה באסיתא והקשה בקונטרס על זה שלא מצינו בכל מקום פיטמא עוקץ ור"ת מפרש שמצינו עוקץ ופיטמא במקום אחד בסוף פ' יוצא דופן (נדה דף מז. ושם) גבי סימני בוגרת דתנן בן עזאי אומר משתשחיר פטמתו רבי יוסי אומר כדי שיהא נותן ידו על העוקץ והוא שוקע ושוהה לחזור דעוקץ הוא חודו של דד שהתינוק מכניס לתוך פיו ופיטמא הוא הבשר שתחת העוקץ שמשחיר סביב וקצת היה נראה מדמזכיר כאן גבי אתרוג פטמתו ועוקצו וחוטמו וכן נמי התם גבי דדי אשה משמע ששלשה במקום אחד לצד ראשו של אתרוג דעוקץ פעמים שיוצא מחודו שבראשו כמין עוקץ בולט וקשה כעץ ולכך קרי ליה עוקץ ונטלה פטמתו דהיינו בוכנתו היינו שנתלש אותו עוקץ ממקום חיבורו ונשאר כמין גומא בראש האתרוג ובפרק יוצא דופן (ג"ז שם) פירש בקונטרס חוטמו ספק וכאן פירש בחוטמו אפילו במשהו הנראה בעובי גובהו שמשפע ויורד לצד ראשו ובירושלמי אמר נטלה פטמתו תמן אמרי שושנתו משמע שהוא לצד ראשו כעין פרח שושן ובערוך פירש בשם ר"ח נטלה פטמתו נראין הדברים שהוא דד של חוטם כמין פיטמא של דד כדתנן (עוקצין פ"ב מ"ג) פיטמא של רימון אבל [הא] דאמר רבי יצחק נטלה בוכנתו הוא קצה העץ הנתון באתרוג כאותו דשחיטת חולין (דף מב:) האי (בוכנא) דאטמא דשף מדוכתיה טריפה מתוך פירושו משמע דפטמתו ובוכנתו תרי מיני נינהו זה בעוקץ וזה בראשו ולא בא. ר' אליעזר בר יצחק לפרש אלא להוסיף על המשנה ובשם רבינו גרשום מאור הגולה פירש בערוך כפירוש רבינו יצחק בר יהודה הלוי:
הא בכולה הא במקצתה. פי' בקונטרס במקצתה פסול דמיחזי כמנומר ורבינו חננאל פי' איפכא בכולה פסול דלטריפות מדמי לה בשמעתין וגבי טריפות אשכחן בפרק אלו טרפות (חולין דף נה:) הגלודה טריפה ואם נשתייר בה כסלע כשרה דהדרא בריא וכן מוכח מדפריך אי נקלף תנינא כלומר אם סימן טריפה דקא אמרינן היינו נקלף דסימן טריפה הוא הגלודה תנינא במתני' שהוא פסול באתרוג משמע בהדיא דכעין טרפה מיפסיל:
אי נסדק תנינא. שהוא כעין טרפות בגרגרת שנסדקה כולה שלא נשתייר בה חוליא למעלה וחוליא למטה תנינא במתני' נסדק פסול ובכי האי גוונא שנסדק על פני כולה אי ניקב שגם הוא סימן טריפה כמו ניקב קרום של מוח והשתא הא דפריך עלה תנינא לא הוי כעין אחריני אלא כלומר תנינא שהוא כשר גבי אתרוג כדקתני מתני' ניקב ולא חסר כשר ומכל מקום אע"ג דלענין טרפות אסור התם הוא משום דקרום לחודיה קאי אבל הכא כוליה אתרוג חיבור הוא ודמי לניקב הלב ולא לבית חללו ויתכן דגבי אתרוג נמי אם ניקב עד חדרי הזרע שהגרעינין לתוכן פסול אע"ג שלא חסר ולעיל דבעי נקב מפולש היינו שלא כנגד אותן חדרים ואם ניקב עד שם בכלל מפולש הוא דאותן חדרים במקום סימפונות דריאה קיימי כדמוכח שמעתין דבעי ליה למיפסל נשפכה כקיתון משום דלא קיימי סימפונהא ואי הוה מפרשי דמתניתין דקתני ניקב וחסר כל שהוא פסול תרי מילי נינהו הוה ניחא טפי דהוי תנינא דומיא דאחריני כלומר ניקב נקב מפולש או לבית הסימפונות או חסר כל שהוא בלא מפולש אבל אי אפשר לומר כן דמשמע דחדא מלתא היא מדקתני סיפא ניקב ולא חסר כשר:
אתרוג ככדור פסול. כלומר עשוי כמין כדור של עור שמשחקות הבנות בו כדדרשינן (בפשיקתא רבתי) דברי חכמים כדרבונות ככדור של בנות שזורקות זו לזו כך דברי תורה נזרקין מפה אל פה פלוט"א בלע"ז כי ההיא דהכדור והאימום דסוף ארבע מיתות (סנהדרין דף סח. ושם) ואית דגרס כדוד בדל"ת והיינו עשוי כמין דוד ועגול כקדרה:
[וע"ע תוס' סנהדרין כו. ד"ה כדור ותוס' חולין סד. ד"ה כודרת]:
אתרוג הבוסר. פי' בקונטרס קטן כפול הלבן ולא יתכן כדפרישית בריש פירקין (דף לא:) אההיא דשיעור אתרוג דמייתינן התם:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/סוכה/פרק ג (עריכה)
סד א מיי' פ"ח מהל' לולב הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תרמ"ח סעיף ו':
סה ב מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' תרמ"ח סעיף ב':
סו ג ד מיי' פ"ז מהל' שחיטה הלכה ט', סמג עשין סג, טור ושו"ע יו"ד סי' ל"ו סעיף ז':
סז ה (מיי' פ"ח מהל' לולב הלכה ח'), סמ"ג עשין מד, טור ושו"ע או"ח סי' תרמ"ח סעיף ד':
סח ו מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' תרמ"ח סעיף ט"ו:
סט ז מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' תרמ"ח סעיף ט"ז:
ע ח מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' תרמ"ח סעיף י"ז:
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/סוכה/פרק ג (עריכה)
פי' האתרוג שנקלף עורו במקצת כמו פני תמרה. אדומין כשירה. וגרסי' נמי באלו טרפות. הגלודה ר' מאיר מכשיר וחכמים פוסלין שנקלף עורה כאהינא סומקא. והני מילי כולה. אבל נשתייר מקצת מציל בגלודה.
ניקב נקב מפולש במשהו ושאינו מפולש בכאיסר בעי רבא נולדו בו באתרוג סימני טריפה כגון שנשפך כקיתון [מהו] ואמרינן ת"ש אתרוג תפוח סרוח פסול מאי לאו תפוח מבחוץ וסרוח מבפנים וקתני פסול.
ודחינן לא אידי ואידי מבחוץ ולא קשיא הא דאיתפח ואח"כ סרח. והא דסרח ואח"כ איתפח ולא איפשטא. ניטלה פיטמתה. נראין הדברים שהוא דד של חוטם. כפיטמא של דד כדתניא פיטמא של רמון. אבל הא דתני ר' יצחק ניטלה בוכנתו והוא קצה העץ הנתון באתרוג כגון בוכנא. דגרסי' בשחיטת חולין האי בוכנא דשף מדוכתיה טריפה. ושם המדוך בוכנא כדגרסינן (בחולין נ"ב) בוכנא ואסיתא ובאתרוג העץ שהוא תלוי בו באילן הוא כמין בוכנא. ובעיקר האתרוג חקוק כמו אסיתא והעץ נתון בה וקי"ל שאם נעקרה בוכנא מן האסיתא חיישינן שמא ניטל מגופו של אתרוג עמה וחסר האתרוג ופסול. אבל אם הבוכנא באתרוג קיימת בתוך האסיתא ונחתך העץ למעלה הימנה כשר שהרי העיקר קיים וזהו ניטל עוקצו כשר.
אתרוג כושי פסול. אוקמה אביי דומה לאדם כושי פסול אבל אתרוג כושי כשר ורבא אוקמה בא"י שנו שאתרוג כושי פסול.
אתרוג הבוסר כדכתיב אבות אכלו בוסר. ר"ע פוסל וחכמים מכשירין. והלכתא כחכמים. ור' שמעון דפטר את האתרוגין בקוטנן מן המעשר כשיטת ר' עקיבא אמרה.
תני עולא בר חיננ' ניקב נקב מפולש במשהו: יש שפירשו שהמפולש הוא שנוגע עד הגרעין ואינו נ"ל אלא מפולש מצד אל צד כמשמעו כמבוי המפולש ונקב שאינו מפולש היינו שאינו עובר מצד אל צד אלא עד בני מעיו שאין נקב בשום מקום אלא המגיע לחללו כדאי' בפ' אלו טריפות ויש מחמירים לומ' שהקליפה דבר בפ"ע הוא וכל שניקבה כולה מצד א' הוי נקב כאלו מגיע לחללה של קליפה וראוי להחמיר מיהו כל שאינו עובר עובי הקליפ' אינו נקב כלל לדברי הכל ומדאמרי' נקב שאינו מפולש בכאיסר אתיא מתני' כפשטה והכא אריש' לחודא קיימי גבי נסדק ניקב ואמרי' דכי פסלינן בריש' בנקב שיש בו חסרון כל שהוא דוקא בנקב מפולש אבל בנקב שאינו מפולש אינו פסול עד שיחסר כאיסר אבל לפרש"י ז"ל דקתני דחסר כל שהוא פסול אפילו בלא שום נקב היכי מכשרי' הכא במפולש בפחות מכאיסר והא הכא דע"כ חסר כל שהוא דפסול. ויש לדחוק ולומר כי אמרינן בכאיסר היינו שאינו חסר כלום שנעץ בו יתד ונעשה בו גומא בכאיסר ואין כאן לא נקב מפולש ולא שום חסרון והיינו סיפא דקתני ניקב ולא חסר כל שהוא כשר ול"נ כלל. בס' הערוך אתרוג התיום ר' האי ז"ל אמר התיום שאמרו שני פנים הם שנים דבוקין בברייתן וא' שהוא שני חצאין חלוקין מלמעלה ומחוברין מלמטה כל שהוא כן ראינו קדמונינו אומרים אותו זהו התיום:
רבא אמר הא לן והא להו: נחלקו המפרשי' הי מינייהו פסול וכללא דמלתא בכל שדרכן להיות בהם כושים כשר וכל שאין דרכם בכך פסול:
מהדורא תנינא:
מתוך: תוספות רי"ד/סוכה (עריכה)
תנראי עולא בר חנינא ניקב נקב מפולש במשהו ושאינו מפולש בכאיסר פי' המורה דאניקב ואל חסר דמכשיר תנא דמתני' קאי ואתא האי תנא למימר דאי מפולדש הוא מצדו לצד פסול בנקב כל שהאו ואפילו של מחט ונקב שאינו מפולש בכאיסר אם רחב כאיסור פסול ואע"פ שלא חסר כלום כגו שתחב יתד עבה ומתני' בפחות מכאיסור ושאינו מפולש ואינו נ"ל אלא ארישא קאי אניקב וחסר כל שהו ואתי לפרושי שאם ניקב נקב מפולש הוי החסרון בכל שהוא אבל אם ניקב נקב שאינו מפולש הוי שיעור החסרון בכאיסר וכך מוכחת השיטה וכך פירש גם רבינו חננא"ל זצוק"ל:
אתרוג הבוסר ר"ע פוסל וחכמים מכשירין פי' המורה הבוסר קטן כפול הלבן וכך ראיתי שפי' גם רבינו גרשום זצוק"ל חכמים פליגי אדר' יהודא ואדר"מ חד אמר כאגוז וחד אמר כביצה ואינהו מכשירין אפילו כפול הלבן והיינו בוסר ואינו נ"ל פתרון זה כלל דמאי דאמרי' בפ' מקום שנהגו הוא בוסר הוא גרוע ושיעורו כפול הלבן לא נאמר אלא בבוסר דענבים שגריני הענבים הם קטנים אבל בוסר דאתרוג גדול האו ואין לשערו כפול הלבן והנכון בעיני דמאי דתנן במפני' והירוק ככרתן ר"ע מכשיר ור' יהודא פוסל הוא אתרוג הבוסר ואתי ר' יהודא כר' עקיבא ור"מ כחכמים ובאתורג קטן דפליגי נמי במתני' דאמר ר"מ כאגוז ור' יהודא כביצה זה אינו בוסר אלא נגמר הפרי שעדיין עתיד לגדל ולהתעבות יותר ושתי חלוקותיהם הבאנו בריש פירקין ובשתיהן פי' התלמוד לר' יהודא משום דלא גמר פירי וזו פירושו הידוק ככרתן אע"ג שגדל ונתעבה כל צורכו עדיין לא נתמתק והוא בוסר ועתיד לגמור עדיין באילן כדי שיגמר הפרי ויתמתק ואתרוג קטן נתמתק כבר אל אשעתיד עדיין לעמוד באילן כדי שיתגדל ויתעבה יורת והיינו דלא גמר פרי שלא נגמר גידולו והירוק ככרתן לא גמרי פי שלא נגמר בישולו:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה